כותרות האתמול: 12 בדצמבר, 1969

קובי רכט התארח במדור על הקו, שבו, כשמו, ישב זמר פופולארי במערכת להיטון, ביום שישי בצהריים, וענה לשאלות הקוראים. רכט, שהתחיל את הקריירה שלו כילד-שחקן בתיאטרון של מנחם גולן, מתח ברוח טובה את הקוראים שצלצלו, ועשה חיקויים של זמרים מפורסמים ואפילו של לופו (אותו עגלון אשכנזי שאת דמותו יצר יהודה ברקן בלהקת פיקוד דיזנגוף ומשם הגיעה לקולנוע), בטרם "העביר" את השפופרת לקובי.
השאלות לא היו מבריקות, אבל זה בסדר. רובם רצו רק לשמוע אותו בטלפון, בשיחה אישית. רכט לא ידע לענות לשאלה, האם פול מקרטני אכן מת. לשאלה בנוגע לסגנון שלו, ענה שמדובר ב"שירים ישראלים בקצב הפופ, עם ניסיון לחדש". אחר כך הבטיח, בקרוב, תקליטון חדש עם ארבעה שירים שלדבריו, "יהיה תפנית בסגנון שירי הקצב העבריים".
נראה שרכט התכוון לשירים שעליהם עבד באותו זמן, עם המלחין והמעבד מישה סגל, ביניהם ליידי מקבת (מלים: דודו ברק), ודיקי דוקי הוק ונוק.

רכט, שנולד היום, ב-1947 , עשה בימי חייו קריירה בינלאומית לא רעה באירופה, תחת שמות שונים, ביניהם ג'ים מסדה (יעני: יעקב מצדה). כאמור, התחיל כשחקן, אבל עוד לפני הצבא הקים להקת קצב. בצבא, הגיע בסופו של דבר ללהקת פיקוד מרכז ושר סולו, בין השאר בקום לך אל נינוה (תוך חיקוי של לואי ארמסטרונג), וגבעת התחמושת. עוד בהיותו בצבא הקליט עם עדנה גורן את תקליט שירי סשה ארגוב. הוא הקים הרכבים עם חברו קובי אושרת ועם אשתו דאז, וחברתו ללהקה הצבאית, איריס יוטבת. הוא היה בלהקות (שובבי ציון, עם אושרת וחנן יובל), והקליט לבדו (רגאי הבטלן). מעגל נסגר כשמנחם גולן ביים את הסרט המוזיקלי התפוח, ע"פ רעיון ושירים של רכט. למעריצי הסרט הלהקה הוא זכור כמנהל המוזיקלי, ליכט. קובי רכט הספיק לעשות הרבה ב-68 שנותיו. רק שימשיך לעשות.