כותרות האתמול: 14 באפריל, 1972

רותי נבון חוגגת היום, ה-30 במאי, את יום הולדתה ה-71 וגם כחמישים שנות קריירה שהחלה בצוות הווי פיקוד הדרכה.

בלהיטון זיהו מהר מאוד שמדובר בכוכבת, וכבר בינואר 1972 בכתבה על הלהקה הצבאית, הוזכר לטובה שיר סולו שלה, "איש קטן ומוזר" (שמרית אור, מישה סגל), אותו שרה נבון "במקצועיות וביכולת מרשימה".

עברו שלושה חודשים ורותי נבון, "החיילת שחורת-השיער, ירוקת-העין ויפת-התואר", כפי שהחמיאו לה בלהיטון, זכתה לכתבה בלעדית. אולי זה בעצם הריאיון הראשון שלה ללהיטון. "נשמה ציילונית בפיקוד ההדרכה", הייתה הכותרת שהתייחסה לעובדה שאביה, יצחק נבון (לא, לא הנשיא המנוח), היה שגריר ישראל בציילון (סרי לנקה). רותי בילתה בחו"ל שנים רבות מילדותה, ובזכות נדודיה בעולם, התפעל להיטון, היא שולטת בארבע שפות: גרמנית, איטלקית, צרפתית ואנגלית.

"החוויה הגדולה של חיי (בציילון), הייתה להקת-נשמה שעם חבריה התיידדתי ומהם למדתי את יסודות הקצב החם", סיפרה רותי. "לא פלא שבשירתי כיום ניכרים מבטא זר והשפעה זרה".

לאחר 14 שנה בחו"ל, חזרה ארצה כדי להתגייס לצבא ושובצה לנח"ל, אבל שאפה להגיע ללהקה צבאית, נבחנה והצליחה. "במשך תקופה ארוכה כמעט ולא נתנו לי לפתוח את הפה, עד שהגיע (הבמאי) ג'וקי ארקין. הוא שינה את עולמי, נלחם בשבילי ושכנע את הנוגעים בדבר לתת לי פזמון סולו. בזכותו התחלתי את הקריירה שלי".

מלבד "איש קטן ומוזר" היא שרה סולו בשני שירים נוספים, "שמח לי בלב" ו"אבינו מלכנו" (התפילה הידועה, בעיבוד קצבי). היא גם שרה ברקע "כל מה שרציתי", להיט הסולו הגדול של מי שהיה החבר שלה, לאחר מכן בעלה, יוני נמרי.

נוסף לארקין, לקח אותה תחת חסותו מישה סגל, המדריך המוזיקלי שלה. "הוא מייעץ ועוזר לי, אני מאמינה בו וסומכת עליו בעיניים עצומות", אמרה רותי.

וכל השאר, חלק מההיסטוריה של הפופ הישראלי.

יומולדת שמח, מזלטוב ובריאות טובה.