כותרות האתמול: 14 בדצמבר, 1973
דצמ 14
כמו אחרי מלחמת ששת הימים, גם אחרי מלחמת יום הכיפורים, יצאו במהירות תקליטי-אוסף עם שירים שנכתבו בהשראת המלחמה. כמו, אבל לא בדיוק: למלחמת ששת הימים קדמה תקופת המתנה ארוכה ומתוחה שבמהלכה נכתב "באנו למילואים" של החלונות הגבוהים. הניצחון הגדול שחרר לחץ עצום, חרדה ומתח בציבור שעצביו היו מרוטים משידורי רדיו קול קהיר והאיומים על העתיד הקודר הצפוי ליהודים לאחר הניצחון הערבי, כלומר: חיסולם הפיזי.
מלחמת יום הכיפורים פרצה במפתיע, ללא התראה, ללא הכנה של הציבור. ההלם על מלחמה שהחלה ביום הקדוש ביותר ליהודים, לצד הידיעות הקשות על מאות חללים, פצועים, נעדרים ושבויים, מטוסים שנתקלו בטילים קטלניים שסיפקה בריה"מ למצרים, כיבוש מוצב החרמון ומוצבי התעלה – מצאו ביטוי בשירים. המלנכוליה של יום הכיפורים הכניעה את האופוריה של ששת הימים.
אבל בחיים, כמו בחיים, ממשיכים הלאה. גם חברות התקליטים התעשתו במהרה והחליטו להמר על הסוס המוכר ולהוציא אלבומי-שירים שנכתבו תוך כדי ואחרי המלחמה. ארבעה תקליטים כאלה יצאו בו-זמנית, בארבע חברות: סי.בי.אס (כיום NMC יונייטד), הד ארצי (שנבלעה ב-NMC ), ישראדיסק שכבר אינה קיימת תחת השם הזה, והתקליט חיפה. אולי כדי לבדל את עצמם מהאחרים, היח"צנית של סי.בי.אס (מירי בן יוסף ז"ל?), ביקשה להבהיר ללהיטון כי, לא כל השירים באלבום של החברה מדברים על מלחמה. "אלו הם שירים השייכים לעכשיו. חומר שכל אחד מהזמרים חי והרגיש בהופעות בפני חיילים".
שיר אחד נראה כמייצג העיקרי של מלחמת יום הכיפורים: לו יהי. נעמי שמר כתבה גרסה ל-let it be של הביטלס, אבל בהשפעת בעלה, מרדכי הורוביץ, הסכימה שצריך לכתוב לשיר מנגינה חדשה ולא לשיר את הביטלס בעברית. חוה אלברשטיין ביצעה את השיר לראשונה, בשידור חי בטלוויזיה, בתוכנית "מפגש אמנים", ולאחר מכן הקליטה, עם הגשש החיוור.
ההמנון הלא-רשמי של המלחמה מופיע בכל אחד מארבעת האלבומים, בארבעה ביצועים: אלברשטיין, כאמור, בסי.בי.אס, דני גרנות בהד ארצי, שולי נתן (ששרה את המנון ששת הימים האולטימטיבי – אף שנעמי שמר כתבה לפני שפרצה המלחמה – "ירושלים של זהב"), בתקליט של ישראדיסק והביצוע של נירה גל באלבום של התקליט חיפה. אגב, גם מכתב מאמא, שיר ישן של אלתרמן, זכה להצלחה מחודשת והופיע בשלושה מהאלבומים.
מלבד לו יהי, שרדו עוד שירים מאותה תקופה. רשימה חלקית: אין לך מה לדאוג (עוזי פוקס), מי ידע שכך יהיה (בועז שרעבי), אחיי גיבורי התהילה (אילנית), גשם בעיתו (רותי נבון), כמה שירים אפשר להמציא בכלל (מתי כספי), ועוד. כספי משתתף בשיר נוסף, שאמנם כמעט ולא מושמע מאז, אבל מייצג את הימים הכאוטיים ההם, כאשר אמנים הקימו הרכבים, בעצמם או ביוזמת הווי ובידור בצה"ל, וירדו לסיני, להופיע בפני חיילים. כספי חבר לאושיק לוי, פופיק ארנון ואילנה רובינא (גם ליאונרד כהן ז"ל הופיע עם החוליה למשך תקופה קצרה), לשיר שנכתב בשטח, ע"י כל הארבעה, אין לנו מילים ואין גם מנגינה.