כותרות האתמול: 15 באוקטובר, 1969

ב-1969 הייתה חוה אלברשטיין זמרת צעירה בגיל, בת 22 , אך עשירה בניסיון. הקריירה שלה החלה חמש שנים קודם, כאשר זכתה בתחרות הכישרונות הצעירים תשואות ראשונות, ה"כוכב נולד" של ימי הרדיו. את התקליטון הראשון שלה הוציאה כעבור שנה, בסניף הישראלי של חברת סי.בי.אס שזה לא מכבר נפתח, וכל השאר היסטוריה, כמו שאומרים.
אבי קורן ראיין אותה קצרות לגיליון מס' 2 של להיטון והזכיר את הפופולאריות חוצה-הגילים של הזמרת שנולדה בשצ'צ'ין, פולין, והפכה לנכס לאומי של ישראל. החל מהילדים, עבור ב"בני הטיפש-עשרה" (לפני שהתחילו כאן לקרוא למתבגרים טינאייג'רים), ש"מקפצים לקצב 'בוא ניסע לטבריה'", ועד למבוגרים ממש, אוהבי שיריה בעברית, ובוודאי אשכנזים ובני אשכנזים שלא עמדו בפני חוה'לה שלהם השרה ביידיש.
קורן שאל אם יש לה, כזמרת ותיקה ומנוסה, עצות לזמרים צעירים בתחילת דרכם. "זמרים צעירים מוטרדים בעיקר בגלל בעיה אחת: חומר. אני, אישית, חיכיתי זמן רב עד שנכתב השיר הראשון במיוחד עבורי", סיפרה.
מיטב היוצרים אכן כתבו עבורה, מנעמי שמר ועד רחל שפירא ונחום היימן. אבל גם לאלברשטיין היה מה לומר, מה לכתוב. האלבום מהגרים, מ-1986 , היה הראשון שהיא כתבה את רוב שיריו, ומאז, היא אינה מוכנה להסתפק אך ורק בביצוע לשירים שכתבו עבורה אחרים. היא גם הביעה את דעותיה הפוליטיות בשירים שכתבה (הקוסם, על בנימין נתניהו), ללא מורא, ללא משוא פנים.
אז, לפני 46 שנה, אלברשטיין הייתה בעיקר טרובדורית, זמרת עם גיטרה. "יש לה צליל אינטימי והיא גם נוחה לטלטולים", אמרה על הכלי שליווה אותה נאמנה, והוסיפה, "בכל זאת, גם להקה כלית לא תזיק ורק תוסיף". הנגנים אכן נוספו להופעותיה, בהמשך. אלברשטיין אפילו עשתה ניסיון מעניין והקליטה עם להקת הג'ז הפלטינה. אבל, בסרנדה, שיצא השנה, אלבומה האחרון, ה-61 אם ספרנו נכון, היא חזרה אל הצליל האינטימי ואל הגיטרה האקוסטית, וזה נשמע נפלא. לא יכול להישמע אחרת. חוה בת 68 היום, אהובה כתמיד, רעננה ומתחדשת תמיד. לו יהי כך עוד שנים רבות.