כותרות האתמול: 15 בספטמבר, 1972

היום לפני 45 שנה בישרה הידיעה בעמודי החדשות של להיטון על סופה של להקה שנחשבת לאחת הטובות שצמחו ברוק הישראלי, על אף – ואולי בגלל – שסיימה את חייה בתוך זמן קצר.

בידיעה נכתב ש"אחרית הימים" התפרקה השבוע באופן רשמי לאחר שחבריה הרגישו שהגיעה לסוף הדרך. למרבה הצער, ההודעה על כך פורסמה שבוע לאחר שזכתה בתואר להקת השנה במצעדים השנתיים בגל"צ וקול ישראל (ובסיכום השנה, בלהיטון).

למעשה חברי הלהקה שמרו בסוד על ההחלטה במשך חודשים אחדים, ואף הכחישו כאשר להיטון רמז שאחרית הימים בדרך לפירוק.

אם היה מדובר בלהקה זרה, ההודעה הרשמית הייתה מן הסתם מנמקת את הפירוק ב"חילוקי דעות על רקע מוזיקלי". במקרה של אחרית הימים, "הפער בין הכיוונים המוזיקליים של כל אחד מחברי הלהקה, הלך וגדל", כך שהפירוק היה בלתי נמנע.

לפי מה שפורסם אז, הפרידה הייתה ידידותית, בהרמת כוסית באחד המועדונים בתל אביב, ואיש איש הלך לדרכו. יצחק קלפטר החל להופיע כנגן במועדונים. אלי מגן מתכוון לנסוע ללמוד מוזיקה בארצות הברית. "עדיין לא ברור מה יעשו (המתופף) זוהר לוי וגבי שושן", נכתב.

כשנה לאחר מכן, גבי שושן החל קריירה סולנית מצליחה (שש עשרה מלאו לנער, להשתטות לפעמים ועוד), אבל בסופו של דבר, סיים את חייו בנסיבות טראגיות.

"למרות הפירוק, נראה שהתקליט אריך הנגן שהקליטה הלהקה ייצא בקרוב ותהיה זו הזדמנות לחובב הפופ הישראלי לרכוש אלבום מזכרת של להקה שהטביעה חותם מיוחד על עולם הקצב בארץ", סיכם להיטון, וצדק: האלבום הראשון והיחיד של אחרית הימים נחשב מאז לאחד הטובים והחשובים בתולדות הרוק הישראלי.