כותרות האתמול: 17 בדצמבר, 1971
דצמ 17
השבוע לפני 50 שנה, אריה מוסקונה, בחולצה פתוחה ומדליון ענקי, הצטלם ללהיטון שפרגן לו על חזרתו למצעד הפזמונים לאחר היעדרות לא קצרה. לא שמוסקונה התבטל, הוא פשוט התמקד בתיאטרון המוזיקלי והופיע בזה אחר זה ב"אירמה לה דוס מיפו", לצד רבקה זוהר וגדי יגיל, ו"שמח בנמל" בכיכובם של שמעון ישראלי ואושיק לוי.
אז הוא חזר, בשיר חדש, "סיבוב שלא נגמר" והשבוע, ב-1971 , הוא במקום ה-12 במצעד העברי בקול ישראל, 15 בגלי צה"ל (לחן שלו, מילים של נחום סלמן). בקריצה, סיפר מוסקונה שהשם המקורי היה כמו השורה הראשונה בשיר, "קם לי, נם לי", אולם בעצת ידידים החליט לשנות. "חששנו שמגישי התוכניות ברדיו לא ירצו להתחבר עם אסוציאציות של שם כזה, ולכן החלטנו שמוטב לשנותו," הסביר.
מוסקונה הוסיף: "כל מה שאני רוצה זה שישמיעו את הפזמון ברדיו מה שיותר. אם הוא יעלה במצעד או לא, פחות חשוב. אני אוהב את הפזמון הזה ואני חושב שהוא הטוב ביותר שהקלטתי עד היום. אני רק מקווה שגם המאזינים חושבים כך.
"למען האמת, אני מעדיף לשמוע מחמאות מאנשי מקצוע על שיר שלא נכנס למצעד, מאשר לראות שיר שלי עולה במצעד, ולקבל חוות דעת שלילית מאנשים שמבינים. בכלל, אם הייתי מעוניין לעשות מהשיר הזה להיט אמיתי, הייתי מוותר על כמה כלים בעיבוד ומקבל צליל הרבה יותר פשוט ומסחרי. אבל כשאני עובד על שיר, אני לא מנסה להתאים אותו למצעד. אני מתאים אותו לטעם שלי".
עוד דיבר מוסקונה על התסכול שלו מכך שבארץ מצפים מאמן להתמקד בתחום אחד. "זמר שמקבל תפקיד בהצגה, מסתכלים עליו בחוסר אמון", התלונן. הוא גם הוסיף שמבחינתו, הקולנוע הוא אהבתו הגדולה (מוסקונה השתתף עד אז בסרט אחד, "מלכת הכביש"), והיה מסכים לוותר על התיאטרון והשירה גם יחד, לטובת הקולנוע.
לשמחתנו, מוסקונה לא נאלץ לבחור. הוא עשה קריירה קולנועית יפה ואף זכה בפרסי אופיר עבור תפקידיו בסרטים "מעבר לים" ו"עפולה אקספרס". במקביל, המשיך להופיע על הבמה, כשחקן וכזמר, בין השאר באופרת הרוק (וסרט הקולנוע), "מאמי" ו"בני בום". מוסקונה גם ממשיך לשיר, בעיקר קאוורים ללהיטי-סיקסטיז.