כותרות האתמול: 19 בנובמבר, 1971

הישראלית שהצילה את צרפת ממכת השנסונים, זו הייתה הכותרת, שציטטה ביקורת מתלהבת שפורסמה בעיתון צרפתי על אסתר "ג'קי" גליל, הזמרת שהגיעה משום-מקום, כמו ישראלי מפורסם אחר, מייק ברנט, וכבשה את דוברי הצרפתית בקולה העמוק והחזק. מלכת שירי הנשמה החדשה של צרפת, התלהב כתב להיטון, כפי שהתלהבו לפניו הצרפתים מהגרסה שלה ל"היא ליידי" של טום ג'ונס ועוד יותר, מהלהיט המקורי שהקליטה, השחר עולה, שנכנס למקום הראשון במצעד הצרפתי ואחז בו חמישה שבועות רצופים.

רק שנתיים קודם לכן, היא עדיין הופיעה בדיסקוטקים בישראל. "זמרת הדור החדש", נכתב עליה במודעה על הופעותיה בדן-באר בתל אביב. "פשוט לא היה לי מזל בארץ", סיפרה ללהיטון. "היה לי קול טוב אבל כנראה שזה לא הספיק. לא היו לי מרפקים מספיק חזקים ולא ידידים בתחנות הרדיו. לפני שנה ארזתי את המזוודות והגעתי לפריז".

היא צחקה, "טוב שלא שאלת, בת כמה את?  פשוט אין לי תשובה מדויקת. במרוקו לא הקפידו על רישום תאריכי לידה מדויקים. לפי הסיפורים אני מניחה שנולדתי ב-1947 ,או שנה יותר מאוחר". אולי בהמשך מצאה את התאריך המדויק: לפי ויקיפדיה הצרפתית, נולדה ב-28 במאי, 1945 .

גליל החלה להופיע במועדונים, אבל הרגישה שהיא דורכת במקום, עושה בעצם מה שהייתה יכולה להמשיך לעשות להופיע. "יום אחד אזרתי אומץ וניגשתי למשרדי חברת התקליטים ברקליי וביקשתי להיפגש עם הבוס, אדי ברקליי", סיפרה. "חיכיתי כמה שעות עד שהתפנה ונכנסתי למשרדו. עד היום אינני יודעת מאיפה לקחתי את האומץ. ביקשתי שישמע אותי שרה וכעבור שעה יצאתי עם חוזה הקלטות לחמש שנים".

כעבור זמן קצר כבר הופיעה באולם היוקרתי ביותר בפריז, האולימפיה, לצד כוכב הפופ מישל סארדו. מאז, גליל נשארה בצרפת, ממשיכה לשיר ולהקליט. אלבומה האחרון, שהוקלט בהופעה בלוס אנג'לס, יצא בשנה שעברה.