כותרות האתמול: 2 באפריל, 1971

יוסי בנאי, לפני 49 שנה, מדבר על תיאטרון רציני לעומת בידור, מצהיר שמצעד הפזמונים לא ממש מעניין אותו אבל הבן שלו, יובל, אז בן כמעט תשע, מכיר את כל הלהקות.

איש הרדיו שמואל שי שאל שאלות אישיות את יוסי בנאי, חברו ללהקת הנח"ל, במיוחד עבור להיטון. שי שאל מה קשה יותר, תיאטרון או מופע בידור, ויוסי השיב, "אני לא פחות רציני כשאני עושה את (השנסונייר הממזרי) בראסנס. אבל בראסנס זה תיאטרון מסוג אחר. המעבר מדבר לדבר נותן לי אפשרות ללעוס חומר שונה. מצד אחד פזמון ומצד שני מונולוג. זה משהו אחר לגמרי וזה לא נכון שדבר אחד מפריע לשני. זה טוב שאפשר לעשות הכל".

בנאי הוסיף, "אני חושב שיש לי חוש ומזל. כששמעתי את בראסנס בפעם הראשונה – אהבתי אותו. אותו דבר קרה לי עם ניסים אלוני ועם יוסי יזרעאלי. אני משתדל להסתובב ליד אנשים חכמים, כי זה מדבק".

שי שאל איך הוא רואה את התיאטרון והבידור בארץ בשנים האחרונות ובנאי נשמע אופטימי. "אני מרוצה, בעיקר בגלל שדברים לא טובים – נעלמים מהר. לפעמים גם זמרים ופזמונאים. אם קנה המידה הוא מצעד הפזמונים, אז אוי ואבוי, זה יכול להשחית. אני שומע את מצעד הפזמונים ואני מקווה ומאמין שאלה שהשירים שלהם צועדים במצעד – לא חושבים שזה באמת חשוב. אני לא חושב ששיר שלי צעד במצעד אבל זה טבעי – אין לי את הנתונים לזה. אין לי קול למצעדים ואין ליווי של כינורות ואין ביט. אני מניח שהבן שלי (יובל, אז בן כמעט תשע), מכיר את כל הלהקות".

שי שאל אם היה רוצה שבנו יילך בעקבותיו ויהיה שחקן, ויוסי לא התלהב, אבל גם כמו ניבא את עתידו המקצועי של יובל, בתחום המוזיקה. "אם כבר, אז שיהיה שחקן טוב. אבל זה לא תלוי בי. אני לא יודע אם יש לו נטייה לזה. הוא נהנה מזה שיש לאביו ידידים כמו האלילים שלו, יהורם גאון ואריק איינשטיין. מוזיקה? אני אוהב פופ, אבל לא באופן מוגזם. אני לא אוהב את המילה (מוזיקת) 'מחתרת'. כשאני שומע אותה יש לי חשק לרדת למקלט. אני אוהב שירים של לאונרד כהן, ז'ולייט גרקו ובראסנס, ושנסונים צרפתיים. יש אופנות, מדברים על שירי מחאה, בוב דילן ואחרים, ושוכחים שבראסנס הקדים אותם".

ב-1995 שיתפו פעולה האב והבן בשיר "תחזור תחזור", באלבום של להקת משינה, "להתראות נעורים שלום אהבה. יוסי בנאי הלך לעולמו בגיל 74 .