כותרות האתמול: 20 באפריל, 1978

כך סיפר להיטון: הקשר בין יזהר כהן לבין אהוד מנור ונורית הירש, כותבי השיר, נוצר לפני כחצי שנה ביוזמת אמרגנו, שלמה צח. יזהר הקליט את השיר, שנשלח לוועדת השיפוט של הפסטיבל. זו הייתה הקלטה חפוזה, שנעשתה בליל נסיעתו של יזהר לניו יורק, שם שהה חודש וחצי. "בניו יורק ליוותה אותי התחושה שהשיר הוא יוצא דופן, שיש בו כח, שהוא פסטיבלי. כששלמה הודיע לי שהשיר התקבל לפסטיבל, הייתי הבן-אדם הכי מאושר".

ואחרי שזכה בפסטיבל הזמר ובכרטיס הכניסה לאירוויזיון, המשיך יזהר וסיפר, "מאז הזכייה, עשרה אנשים ביום משיאים לי עצות, איך לזכות באירוויזיון. בתחילה התבלבלתי, אחר כך התחלתי להקשיב. אי אפשר לדעת מה יביא להצלחה. אבל אם השיר תפס בארץ כמו שהיה, כנראה שיש בו משהו".

אבל הוא נשאר מפוכח וריאליסטי. "ההצלחה בתחרות אינה תלויה רק בי. אני יכול לעשות כמיטב יכולתי, ולא לזכות בגלל נסיבות שאינן תלויות בי (אבל), הצלחה תהיה שירות טוב לארץ. גם לי".

כל היתר, היסטוריה, כמו שאומרים. כעבור יומיים, בתחרות האירוויזיון ה-23 בפריז, "אבאניבי" ויזהר כהן זכו במקום הראשון, עם 157 נקודות, לעומת 125 נקודות של השיר הבלגי, במקום השני.