כותרות האתמול: 20 בפברואר, 1970

השבוע לפני 54 שנה, מונולוג של שלמה ארצי, עדיין חייל בלהקת חיל הים אבל כבר בדרך לקריירה סולנית באזרחות, על הדרך מחיל התותחנים ללהקה צבאית, העבודה הקשה בלהקה, הטעם שלו בשירים וגם על הדרך בה הוא רואה את עתידו.

ארצי התקבל ללהקה עוד לפני הגיוס אבל בגלל הפרופיל הגבוה נשלח לתותחנים. רק כעבור שנה הגיע ללהקה, בחודש האחרון לחזרות על התוכנית "ביום השלישי", ומיד הוטל עליו לשיר סולו בארבעה שירים.

ארצי על מצעד הפזמונים: "לדעתי יש חשיבות למצעד, עם זאת אינני מסכים לדעה שהוא יכול להרוס אמן, הוא יכול רק לבנותו".

על החשיפה הציבורית: "ההופעות בטלוויזיה עזרו לי מאוד. אנשים החלו לזהות אותי ברחוב. זה אמנם לא נעים לחוש במבטים ובהתלחשויות, אך ברור שהדבר תרם לפופולאריות שלי. כמובן שאני מרוצה מהצלחתי אך טרם עיכלתי אותה. בעצם, הייתי אומר שאני די אדיש לכך".

על טעמו המוזיקלי: "אני אוהב שירים שקטים ומייחס חשיבות גדולה לטקסטים. אני אידיאליסט מבחינת המוזיקה. אני דורש שהשיר יהיה טוב, מבחינת המילים והלחן. אינני רץ אחרי שלאגרים ולא מחפש שירים שהולכים על בטוח. ההצלחה של 'מקרה אלישע והנערים' (שהקליט מחוץ ללהקה), שיר נשמה שקט, מוזר למדי, לא שלאגר, הפתיעה אותי. הופתעתי גם לנוכח ההצלחה של 'המלח גבריאל' (להקת חיל הים), שהייתי בטוח שלא ייקלט. אני בוחר דברים שאני אוהב ושתופשים אותי. לדעתי, את טעם הקהל קובע הזמר ולא הציבור".

על העבודה בלהקה: "זו עבודה קשה ביותר. אתמול, למשל, יצאנו להופיע בלילה באחד מבסיסי צה"ל אי שם וחזרנו בארבע בבוקר. אחרי שלוש שעות שינה יצאנו להקליט שירים לתקליט ומחר שוב יוצאים להופיע אי שם. העבודה כרוכה במאמץ גופני רב. אנחנו מופיעים מהמוצבים הקדמיים ביותר על התעלה (סיני) ועד לרמת הגולן, אבל יש סיפוק, כי כל הופעה שונה מקודמתה, ומה שיותר חשוב: להופיע בפני חיילים זו מצווה. גם קודם לכן לא ליקקנו דבש. החזרות לתוכנית הנוכחית נמשכו שלושה חודשים וחצי. דני ליטאי (הבמאי) העביד אותנו בפרך, כולל שבתות, משמונה וחצי בבוקר ועד השעות הקטנות של הלילה. הלהקה בנתה אותי. אני חייב תודה עמוקה לדני, לבני נגרי (המנהל המוזיקלי) וליאיר רוזנבלום (שהיה המנהל המוזיקלי בתוכנית הקודמת)".

על העתיד: "העובדה שבלהקה הצבאית שרתי מספר שירי סולו, והצלחתי, אינה סיבה להיקרא 'זמר', וזו כמובן גם אינה סיבה שאראה את עתידי בשטח הבידור. אני אוהב לשיר ולכן אמשיך לשיר, אבל בצד זה אהיה סטודנט, כנראה למשפטים, וזה יהיה מקצועי הראשי".

בסופו של דבר, וכבר שישה עשורים, הסטודנט למשפטים שלמה נכנע לזמר ארצי, שהמוזיקה הפכה למקצוע הראשי שלו.