כותרות האתמול: 21 במאי, 1971

אילנית, שנולדה חנה דרזנר,לפני 69 שנה, מחר, התבקשה, כמו רבים מכוכבי המוזיקה של התקופה, למלא את השאלון האישי האחיד שניסח להיטון, להנאת הקוראים. לא ברור עד כמה ניתן ללמוד מהתשובות על האדם שמאחורי הזמר(ת), אבל זה בוודאי משעשע.

לשאלה מהי לדעתך התגלמות האושר? השיבה אילנית בת ה-24 (כמעט), "עוד לא מצאתי את התשובה". המוזיקאי שהיא אוהבת (בכל אופן, אהבה), במיוחד, הוא ברט בכרך. העיסוק האהוב עליה הוא כל דבר הקשור במוזיקה, אבל אם לא הייתה זמרת, אילנית בוודאי הייתה מורה למתמטיקה.

יותר מכל היא שונאת שקרים. המוטו שלה בחיים ראוי בהחלט ומומלץ גם אם אינכם ומעולם לא הייתם זמרים: live and let live . דעתה על מוסד הנישואים (באותו זמן היא עדיין הייתה באותו מוסד עם שלמה צח, בן זוגה וחברה לצמד אילן ואילנית, שלאחר גירושיהם המשיך לנהל את הקריירה שלה ונפרד סופית מהמיקרופון)? "היה טוב, טוב שהיה ויהיה טוב".

לשאלה שכל תשובה עליה תהיה בעייתית בברנז'ה הקטנה באותם ימים, מי לדעתך הזמר(ת) הכי טוב(ה) בארץ, ענתה בדיפלומטיות, "סוסו של סמי", כלומר אותה בובה מצ'וקמקת שכיכבה ב"סמי וסוסו", סדרת הילדים בטלוויזיה הערבית שזכתה להצלחה עצומה גם בין הצופים הקטנים דוברי העברית (ויודעי קרוא: היה תרגום צמוד).

ומשהו על פרופורציות: אז, סכום של מאה אלף לירות בפיס (לא היה לוטו עדיין), נחשב לגדול מאוד, גם עבור סלב (עוד מילה שלא הייתה קיימת אז), או אמן שמרוויח לא רע. אז מה הייתה עושה אילנית לו זכתה במאה אלף פיס? "מצרפת אותם לחשבון הבנק", ענתה בנון-שלנטיות. צודקת.