כותרות האתמול: 23 במאי, 1984

השבוע לפני 40 שנה מרגלית אנקורי בראיון ללהיטון על "מוכרחים לזוז", אלבום הסולו הראשון שהוציאה בישראל. "עם התקליט הזה עברתי קריעת ים סוף", אמרה אנקורי.

מרגלית אנקורי הייתה בדרך להיות כוכבת, אולי אף כוכבת בינלאומית. היא הופיעה בהפקה הישראלית של "שיער" ואחר כך הופיעה בברודוויי וגם הקליטה בארצות הברית. אבל איכשהו, הקריירה שלה התפספסה. לכל ההתחלות הטובות לא היה המשך. בדיעבד, גם "מוכרחים לזוז", תקליט אישי שרבים משיריו נותנים תחושה של פסימיות וחוסר אמונה – לא הצליח להביא את מרגלית אנקורי, זמרת עם קול נהדר, למקום בו היא צריכה להיות. אחד השירים, "פספסתי ת'רכבת", מבטא זאת בצורה הברורה והכואבת ביותר.

"התחלתי לכתוב את השירים בניו יורק", סיפרה. "גם את השיר 'מוכרחים לזוז' כתבתי שם. זה שיר על ניו יורק אבל מתאים גם לתל אביב. התחלתי לכתוב לא בשביל לשיר, ראיתי שזה פשוט מקל עליי. כתבתי את השירים בשירותים כי הילד הפריע לי, וככה הקלטתי בצורה פרימיטיבית. זה היה כל כך אישי שאמרתי לעצמי: שרק לא ישמעו את זה".

אבל שמעו את זה. מני בגר, למשל, שהפיק את התקליט התחיל להזיז דברים, להשיג נגנים, להזמין אולפן. למרבה הצער, איכות ההקלטה של שני השירים הראשונים הייתה גרועה ולכן לא שודרו ברדיו. למרות זאת, דן בירון, במאי תוכנית הטלוויזיה "עוד להיט" אהב את השיר "קח את המושכות חזק ביד" והזמין את אנקורי. "הוא עשה מזה סיפור אישי ממש, סרט תורכי יפה", סיפרה.

בסופו של דבר ידיד קרוב השקיע בהקלטת האלבום, באולפני טריטון. "הקלטנו תוך שלושה חודשים, כולל הקלטה חדשה של אותם שני שירים. עברתי קריעת ים סוף עם התקליט הזה. זה היה מאוד קשה ואני לא יודעת אם אני רוצה לעבור שוב את מה שעברתי", סיכמה אנקורי.

למרבה הצער גם אחרי "מוכרחים לזוז". הקריירה של אנקורי נותרה ללא תזוזה.