כותרות האתמול: 24 באוגוסט, 1973
אוג 27
השבוע לפני 45 שנה, להיטון לא נטה חסד לתוכנית החדשה של להקת חיל הים, "הללו ים", והדבר היה ברור כבר בכותרת המתחכמת: תוכנית מימית לחיל הים.
הכותב הזכיר בתחילה את העבר המפואר של הלהקה, הכוכבים (שלמה ארצי, רבקה זהר, ריקי גל ועוד), והלהיטים (מה אברך, המלאך גבריאל, יידישע פיראטן). אבל, "כל האשראי המוקדם הזה מתבזבז בבת אחת בתוכנית החדשה", נכתב בביקורת.
"אל תחפשו כאן מסורת", התרעם שליח להיטון לתוכנית. "אל תחפשו כאן בבואה נאמנה לחיל הים ההולך ומתעצם מיום ליום". לא, בלהקה החליטו ללכת על מסורת מסוג אחר ולעשות תוכנית המבוססת על שירי-עם ובלדות מעמים שונים, בנושא הים. הכותב לא היה מרוצה. "אמנם חומר גלם יש בשפע, אך הרעיון עצמו כה מקורצף, עד שקשה למצוא כל חידוש, אשר יפיח רוח חיים במפרשי הלהקה (יפה איך בלהיטון אהבו משחקי מילים, ומפרשים וקרצוף הולכים טוב עם אניות וים). השירים אינם מסוגלים לרגש את האוזן". מעט מדי שירים חדשים, "וברור שעובדה זו אינה מחמיאה ללהקה כה ותיקה" ובכלל, קשה להצביע "אפילו על להיט אחד אפשרי", מבין השירים החדשים. לא נעים.
לא רק השירים היו גרועים, גם דברי הקישור ו"ההומור", במרכאות של דן אלמגור, כותב דברי הקישור ("האיש מספר אחת לנושאים האלה", כלומר שירי-העם), הותירו את מבקר להיטון בתחושה חמצמצה. "פשוט, זול ובמקרים רבים, לא מצחיק".
בכל זאת נמצאה נקודת אור אחת: הבמאי דני ליטאי, ש"השכיל לשמור על תנועה מאופקת, מאוזנת ולא ראוותנית".
בקיצור, תוכנית לא משהו, למרות שבהרכב הלהקה, באותו זמן, היו כישרונות כמו אורי רווח (אחיו הצעיר של זאב), זזי שביט ובעיקר, עודד בן חור, שהיה סולן בלהיטים מהתוכנית הקודמת, שהמצליח בהם היה "חסקה". בן חור המשיך לשיר אחרי הצבא (אדון עולם, עם עוזי חיטמן המנוח), אבל לבסוף החליט לעשות שינוי חד בקריירה שלו, והפך לדיפלומט במשרד החוץ.
גם התקליט של "הללו ים" לא הצליח במיוחד, ומשום כך הפך לפריט אספנים מבוקש. לפני ימים אחדים נמכר עותק משומש שלו ב-280 שקל, וזה עוד זול, לפי האתר סטריאו ומונו, שם מעריכים את התקליט ב-100 דולר. לא מוכנים להוציא כל כך הרבה על תקליט? כל שירי האלבום נמצאים ביוטיוב.