כותרות האתמול: 26 במרץ, 1971

החודש לפני 50 שנה סיפר מייק בראנט ללהיטון מדוע כבר אינו כועס שלא קיבל צ'אנס בארץ ונאלץ לחפש את מזלו בצרפת, מה דעתו על הקהל הישראלי והאם הוא חושב שזמרים ישראלים מקנאים בו על הצלחתו.

לפני 50 שנה, אורית ירקוני, כתבת להיטון ובת של יפה ירקוני, ראיינה את מייק בראנט שסיים את הסיבוב השלישי שלו בארץ. אגב, ירקוני "אירחה" את מייק בהופעותיו הראשונות בישראל לאחר ההצלחה הגדולה בצרפת עם הלהיט "תני לי לאהוב אותך", אולי בגלל שהאמרגן בארץ עדיין לא היה משוכנע לגמרי שבראנט הוא כבר מותג חזק מספיק להופיע ראשון ברשימת המשתתפים במופע.

אורית ירקוני שאלה, "האם זה נכון שאחד המניעים שלך לבוא להופיע בארץ היה להוכיח שלמרות שלא הצלחת כאן – הצלחת בחו"ל". מייק ענה: "קודם כל באתי כי התגעגעתי לארץ. חוץ מזה באמת הייתי קצת ממורמר על זה שלא נתנו לי הזדמנות להצליח כאן. אבל כל זה היה לפני ההופעה הראשונה שלי בארץ. היום הקהל הישראלי הוא עבורי כמו כל קהל אחר, שאני רוצה לבדר אותו. אני לא מחפש אצל אנשים רגשי חרטה על שהתנכרו לי בעבר".

האם כבר אינו כועס על הקהל הישראלי? מייק השיב בטון מפויס, "אף פעם לא כעסתי על הקהל. כעסתי על אמרגנים ועל חברות תקליטים שלא רצו לתת לי צ'אנס. אבל היום כשאני חושב על כך, אני מבין שזו הייתה זכותם לשקול ולחשוב כך".

לשאלה, האם הוא חושב שיש זמרים ישראלים שמקנאים בו ולכן נוטרים לו טינה, השיב מייק: "אני לא יודע, אבל אם יש כאלה, אני לא מבין אותם. אני נהנה בכל ליבי כשאני שומע זמר טוב. אם זמר מקנא בזמר אחר, סימן שהוא לא בטוח בעצמו".

גם פרובוקציה קלה לא הוציאה את מייק משלוותו ירקוני שאלה, "האם העובדה שאתה יפה משפיעה על הצלחתך? אתה חושב שהיית מצליח גם אילו נראית נגיד כמו חוזה פליסיאנו (הזמר העיוור)?" על כך ענה מייק: "במקרה כזה הייתי משתדל לפחות לשיר כמו חוזה פליסיאנו. אגב, ראיתי לאחרונה את פליסיאנו בהופעה בפריז וקשה לתאר במילים איך הבחור הזה מחזיק ערב שלם עם ליווי של תופים ובס בלבד – זה ממש מדהים".

כעבור כשנה, נסגר המעגל: מייק בראנט הקליט גרסה צרפתית ל"קה סרה" (מה היה), שפליסיאנו שר בפסטיבל סן רמו 1971 והגיע למקום השני. הגרסה של בראנט החזיקה שמונה שבועות, לא רצופים, במקום הראשון במצעד הצרפתי ב-1972 .