כותרות האתמול: 27 באפריל, 1973

איומים על חייה של דליה לביא, נכתב בכותרת הדרמטית. אחרי שהנשימה נעצרה והלב החסיר פעימה – בכל זאת, דליה לביא היא משלנו, אפילו שכבר עשרות שנים אינה חיה בישראל, וכל ישראל אחים וכו' – התברר שלא ממש איומים ברצח, חס וחלילה, או פגיעה פיזית. מה שהיה, וזה חמור דיו, מכתב מאיים שהגיע למלון בעיר בראונשווייג, שבו התאכסנה לפני הופעתה בעיר, עם הדרישה החצופה שיורו ללביא לעזוב את המלון תכף ומיד, "אחרת יהיו לכם הפתעות לא נעימות". לביא לא לקחה סיכונים: בהופעה נכחו מאבטחים ומיד לאחר סיומה, עזבה את העיר, ולעזאזל עם המנוולים האנטישמים/אנטי ישראלים, בחרו בנראה לכם, שולחי המכתב. בקיצור, קשה להיות ישראלי(ת) בחו"ל, אז כמו היום.

דליה לביא נולדה היום, ב-1942 , כדליה לוינבוק. היא גדלה במושב שבי ציון, בין עכו לנהריה. בגיל 10 גילה אותה השחקן קירק דגלאס, שהגיע ארצה לצילומי סרט, והתפעל מהילדה שרקדה יפה, וסידר לה מלגת לימודי מחול באקדמיה המלכותית בשבדיה. שם, כנערה, הופיעה בסרטה הראשון. דליה נאלצה לחזור ארצה לאחר מות אביה. כאן, שיחקה בסרט חולות נודדים, עם אורי זוהר ועודד קוטלר. היא נפגשה שוב עם דגלאס בסרט שבועיים בעיר זרה, עבורו הייתה מועמדת לגלובוס הזהב. לביא, אז כבר תושבת חו"ל, עשתה קריירה נאה בקולנוע ושיחקה בין השאר בלורד ג'ים (עם פיטר אוטול), הפרודיה על סרטי ג'יימס בונד, קזינו רויאל (עם דייויד ניבן, וודי אלן ופיטר סלרס), ועוד קומדיית-ריגול, spy with a cold nose , עם השחקן היהודי לורנס הארווי. בשנות ה-70 היא עזבה את הקולנוע לטובת קריירה אחרת: מוזיקה. אמנם לביא אינה, ומעולם לא הייתה, זמרת דגולה, אבל הקסם האישי והחן הים-תיכוני-ייקי, עבד מצוין. היא הקליטה בגרמנית, אנגלית, עברית ועוד.

https://www.youtube.com/watch?v=3OpqvrO4MBw