כותרות האתמול: 29 במאי, 1970

הישראלי היחיד (ככל הידוע), שנכנס אי פעם למיטה עם ג'ון ויוקו, הוא הפזמונאי, פוליטיקאי (ח"כ מטעם הליכוד, המרכז החופשי וד"ש), ועו"ד, עקיבא נוף. זה קרה בשביתת-המיטה המפורסמת של הזוג, שחגג כך את ירח הדבש שלו ברחבי העולם. הכל בשביל לקדם שלום בין בני האדם, באשר הם. בהגיעם להולנד, זימנו מסיבת עיתונאים בסוויטה שלהם, במלון. נוף היה אז כתב קול ישראל בהולנד, סוג של חלטורה. למזלו הרע, הוא איחר למסיבת העיתונאים. למזלו הטוב, הם הסכימו להתראיין עבורו, בלעדית.
"לא הרגשתי נוח לשבת ליד זוג ששוכב במיטה, וכשאמרתי זאת לג'ון, הוא מיד דאג לי לפיג'מה וביקש ממני להצטרף אליהם", סיפר נוף. לא צריך היה להציע פעמיים: הוא פשט חולצה, לבש פיג'מה ושכב לצידה של יוקו. בינינו: בצילום נראים לנון ואונו קצת נבוכים מהסצנה, ונוף הוא היחיד שמחייך במנאז'-א-טרואה הזה, אבל מה לא עושים בשביל להפיץ את בשורת השלום גם למדינה במזרח התיכון שהייתה אז בתוך מלחמת התשה, שלוש שנים אחרי ששת הימים, שלוש וחצי שנים לפני יום הכיפורים.
נוף הצליח לעשות עוד דבר מופלא: לשכנע את ג'ון לשיר – בעברית! – בית מהשיר השבועה לירושלים. ככל הידוע, הפעם הראשונה, היחידה, הבלעדית והאחרונה שלנון שר בעברית, ועוד קאוור ללהקה צבאית, ולשיר שכתב נוף.

נוף, בן 78 היום, כתב גם את מים לדוד המלך, ששרו הגשש החיוור בפסטיבל הזמר, לבושים בחצאיות מיני-מיני חושפות תחתונים לבנים ורגליים שעירות, בכל פעם שהרימו את ידיהם מעלה, בכוריאוגרפיה מתוצרת עצמית. בראיון ללהיטון הוא לא ממש החזיק מהשיר שלו, אבל עוד יותר לא אהב את מילות הסיכום החמוצות של מנחה הפסטיבל דאז, יצחק שמעוני, בתום ה"חיזיון הרומי", כפי שקרא לביצוע. בין שיריו האחרים: איזבל, שגם שר (ובקליפ, אז קראו לזה סתם סרטון, בשחור-לבן, הופיעה בחורה בלונדית בשם פנינה רוזנבלום), כוכבים בדלי, שישו את ירושלים ושיר ההפלגה, למלים של לאה גולדברג, ובביצוע הזמר הבלגי לואיג'י, שאימץ אז את ישראל, ולהפך.