כותרות האתמול: 29 במרץ, 1979

כשנולד, בדצמבר 1928 , נקרא יוסף ולצר. אחר כך שינה את שמו לצור. הכינוי בומבה דבק בו כשהיה ילד בן תשע ומעד בכיתה, והמורה אמר "יוסף, נפלת כמו בומבה". היום לפני 40 שנה בומבה צור הלך לעולמו בגיל חמישים, בלבד, וכשנתיים לאחר שאשתו, מינה, מתה והשאירה שני ילדים (לצור היה בן נוסף, בוגר, מנישואיו הראשונים).

שניהם מתו מסרטן. לדברי שייקה אופיר, חברו, שלמעשה הכיר לו את מינה (אז כרובי, שחקנית צעירה בסרט "מעשה במונית", בו אופיר גילם חייל שבורח מהבסיס כדי "לתנות איתה אהבים", לפי הניסוח של ויקיפדיה), "מחלתם חפפה במשך שנה. הוא ראה שבה מטפלים ובו לא, וסבר שמצבו טוב יותר. לפני מותה הוא קנה חלקות קבר לשניהם. הרופאים לא אמרו לו בדיוק מהי מהות מחלתו אלא נקבו בשמות מסובכים של מחלות. בומבה נהג לברר במילונים את הפירושים המדויקים. כאשר החל לקבל הקרנות הבין שמטפלים בו כמו במינה לפניו. אבל בנוכחות אחרים ניסה להתעלם ממצבו". עם זאת, הוסיף אופיר, שגם הוא מת מסרטן ריאות, בגיל 58 , "כאשר שאלתי אותו למה הוא עצוב כל כך, היה עונה שהוא לא רואה את עצמו יוצא מן המחלה הזאת".

יפה ירקוני ובעלה שייקה היו חבריו הטובים ביותר של בומבה צור וילדיו ראו בהם קרובי משפחה לכל דבר. יפה אמרה על בומבה "היו חברים למקצוע שהשמיצו אותו, אמרו שאי אפשר לעבוד איתו. אבל זה היה רחוק מהאמת. לאמנים יש כל מיני שיגעונות ובומבה החליט כנראה לסגל לעצמו תדמית קשוחה, אחד שלא מהסס לומר הכל בפנים, כולל דברים לא נעימים. אנשים לא אהבו את זה. אבל מאחורי הציניות שלו הסתתרה נפש נהדרת. הוא היה רגיש מאוד וחבר נפלא. הוא גם נהג להמעיט בערך עצמו וכאשר שאלו אותו איך הייתה ההצגה בה הופיע, היה אומר: בסדר, לא זרקו עלי עגבניות".

לפני 40 שנה, הונחו זרי פרחים על קברו הטרי.