כותרות האתמול: 3 בדצמבר, 1971

איאן אנדרסון, "המחלל הפלאי של להקת ג'טרו טאל", כפי שהגדיר אותו להיטון, בן 75 היום. מזלטוב ובריאות טובה למוזיקאי שהביא את בך למצעד הפזמונים (בורה), שמרגיש כי אינו זקן מדי לרוקנרול, והוא חי בעבר, אבל גם בהווה וצופה תמיד לעתיד, להופעות הבאות. כי בסופו של דבר, החיים הם שיר ארוך, מתמשך ואהוב.

אנדרסון אמר אז, "אינני מוצא כל סיבה מדוע עליי להאזין למוזיקה של אחרים. המוזיקה שלי היא היחידה לטעמי". הוא הוסיף: "המוזיקה שאני כותב היא מיוחדת ושונה ממה שכותבים אחרים. אני רוצה ומשתדל לשמור על הייחוד הזה. על ידי האזנה למוזיקה אחרת אני עלול למצוא את עצמי מושפע ביודעין או בדרך תת-הכרתית, דבר העלול לפגוע במקוריות הסגנון האישי שלי".

אבל זה לא רק בגלל החשש מהשפעות של מוזיקאים אחרים, או בגלל האגו שלו. למוזיקה, גרס אנדרסון, צריך לתת את הכבוד שמגיע לה. "אינני אוהב להאזין למוזיקה כרעש רקע", אמר. "אני אוהב לשמוע מוזיקה בשקט, בשלווה ומתוך התרכזות מלאה. אני בורח מכוונה מכל מוזיקה, אם אין לי הזמן הדרוש לשבת ולהאזין לה בתשומת לב, וזמן פנוי היא אחת הבעיות הרציניות שלי".

על העתיד, שלו ושל הלהקה, אמר איאן אנדרסון: "אם יגיע היום בו לא יהיו עוד מאזינים שירצו את המוזיקה שלנו, אני אהיה הראשון שארגיש בכך ואסיק את המסקנות המתחייבות. פעם החלטתי כי ברגע בו ארגיש שהפופולאריות של הלהקה מתנדפת, אסגור את העסק ואחזור הביתה כדי להמשיך את לימודיי באוניברסיטה. אבל כיום שיניתי את דעתי. החלטתי שכל עוד יהיו מספיק אנשים הנכונים להאזין לנו, אמשיך לנגן ולהופיע. חוץ מזה היום אני כבר זקן מדי, כדי לחזור לספסל הלימודים".

אמר הבחור המוכשר בן ה-24 , שממשיך ומופיע עם להקתו, גם כעבור 51 שנה. בשבת הקרובה, הופעה בסלובקיה ולאחריה, בריטניה, יוון, גרמניה ועוד. הקטר של ג'טרו טאל אולי מתנשם בכבדות, מחמת הגיל, אבל ממשיך לנסוע בבטחה, הלאה.