כותרות האתמול: 3 בספטמבר, 1971
ספט 20
(צילום עטיפה מתוך יוטיוב)
פסטיבל חדש נחת על ישראל, החודש לפני 47 שנה: שמו 12 הנבחרים והפיק אותו איתן גפני, שהחליט על קונספט שונה מהמקובל בפסטיבלים אחרים. כאן, שמות מחברי השירים ושמות השירים ידועים לקהל מראש, עוד לפני שיגיע לאולם והמבצעים נבחרו לאחר שעורכי מוזיקה ועיתונאים, לבקשת גפני, הרכיבו דירוג של תריסר הזמרים, זמרות ולהקות הטובות ביותר בארץ, לדעתם. כאשר הרשימה הייתה מוכנה, התבקשו הזמרים להביא שיר שאותו יבצעו בפסטיבל.
אגב, השיר של עדנה גורן לא נקרא שיר ג'ז, כפי שפורסם. נראה שכאשר ירד הגיליון לדפוס עדיין לא היה ידוע איזה שיר תשיר, והיה ברור רק שיהיה זה שיר ג'ז. מכאן הבלבול. השיר של גורן נקרא "כל מה שהיא רוצה", של אבינעם קורן ודוד קריבושי.
גם שלישיית לא אכפת להם (קוסמופוליט), כבר לא. מתי כספי עזב את ההרכב (אבל גם הוא השתתף בפסטיבל, עם "שיר שלי ושלה", שכתב אהוד מנור), ודני עמיהוד הצטרף במקומו, לתקופה קצרה ולא מוצלחת במיוחד, בוודאי לא בהשוואה להרכב הקודם.
צמד רעים הפתיע בשיר חילוני ואילנה רובינא שרה על "אהבת אבא ואמא". שובבי ציון (חנן יובל, קובי רכט, קובי אשרת), שרו שיר של רכט ואשרת, שנשמע שונה מאוד מהלהיטים המוכרים שלהם. גם עדנה לב הייתה שם וליאור ייני ודני גרנות ורבקה זהר וגם, דליה כהן, האלמונית למדי, ששרה "ישבה נערה בבית הקפה".
הפסטיבל התקיים בתל אביב, ב-15 בספטמבר, ושודר בגלי צה"ל. לא קשה לנחש מי זכה: שלמה ארצי, עם השיר שכתב, "להיות לאחרים". הזוכים במקום השני והשלישי, התנצל איתן גפני כשלהיטון.קום התעניין, לא זכורים לו.
(צילום עטיפה: יוטיוב)
התקליט, ככל הידוע, לא יצא על דיסק (אם כי שירים מתוכו זמינים ביוטיוב), ואם יש לכם עותק, במצב טוב, הוא שווה כ-80 דולר, לפי אתר סטריאו ומונו.