כותרות האתמול: 30 אוקטובר, 1970

ריצ'רד הקטן, ליטל ריצ'רד, שמת אתמול בגיל 87, היה אחד מכוכבי הרוק אן רול הגדולים, מראשוני הז'אנר, בשנות ה-50 , כאשר לא היה קל ופשוט להיות אדם שחור בארצות הברית ועוד יותר מזה, אדם שחור והומוסקסואל. ריצ'רד פנימן, שהתחיל כמו מוזיקאים שחורים רבים בכנסייה, שר ומנגן המנוני דת, אבל בגרסה רוק אן רולית קצבית ומוחצנת, עד שזרקו אותו מהכנסייה – הקליט להיטים גדולים, חלקם מקוריים ואחרים קאוורים, ביניהם "טוטי פרוטי" (שמצאו בו רמזים לסקס הומוסקסואלי), long tall sally  , גוד גולי מיס מולי, קנזס סיטי ועוד, שאפילו הביטלס שרו והקליטו בתחילת דרכם. ריצ'רד עשה את המחווה ההפוכה, והקליט את I saw her standing there בשנות ה-70 , כשניסה לחזור למצעדים ולתודעת הקהל.

כשהגרסה שלו לשיר של הביטלס נכנסה למצעדים הלועזיים בארץ, להיטון פרסם ראיון מתורגם עם אגדת הרוק אן רול, בתוספת מסגרת (שחורה, טרם עת), על האיש והמוזיקה שלו, בשביל הדור שלא ידע את ליטל ריצ'רד.

"איזה קול! איזו דינמיות! איזה קצב משגע ושליטה פנומנלית על הפסנתר! ריצ'רד הקטן היה אחד מאותם אמנים ספורים שהניחו את היסוד לרוק אן רול, ממנו עלו וצמחו כל מקצבי הפופ של היום", נכתב בלהיטון. "כשעלה על הבמה, נדמה היה שכל שריר בגופו תורם את חלקו למאמץ. הוא צרח לתוך המיקרופון, השתולל, ניגן על הפסנתר כשאצבעותיו רצות על המנענעים (קלידים, בעברית של הסבנטיז), ניצב על רגל אחת ורגלו השנייה מקישה על מכסה הפסנתר. (אבל) זמן קצר לאחר שכבש את מצעדי הפזמונים של אותם הימים, נעלם לפתע ריצ'רד הקטן. חובבי המקצב בישראל, באותם ימים, לא ידעו מה קרה. עיתוני פופ לא היו קיימים בארץ ושמועות שונות עברו מפה לאוזן. אמרו שאיבד את קולו, שנכנס למנזר והיו שהרחיקו לכת וטענו שנפטר. השבוע, כאשר גרסתו ללהיט של הביטלס 'ראיתיה עומדת שם' נכנס למצעד הלועזי, השיב ריצ'רד הקטן לכמה שאלות אישיות שהוצגו לו, ותשובותיו שופכות מעט אור על הקורות אותו בעשר השנים האחרונות".

ריצ'רד סיפר איך נכתב הלהיט "טוטי פרוטי". לדבריו, זה נולד מתוך תסכול, כאשר עבד כשוטף כלים במזנון (כלומר: דיינר), בתחנת האוטובוסים במרכזית במייקון, ג'ורג'יה, והררי הצלחות והסירים והעבודה הבלתי נגמרת הטריפו את דעתו. "לא יכולתי להוציא את הכעס על הבוס, אז החלטתי להתפרק באמצעות כתיבת שירים, ובאותו מקום כתבתי את שלושה הראשונים שלי: טוטי פרוטי, גוד גולי מיס מולי וסאלי הגבוהה והארוכה".

כשהזמר לויד פרייס הופיע בעיר, ריצ'רד, שמכר משקאות באולם, ניגש אליו לאחר ההופעה ואמר בביטחון עצמי שהוא מסוגל לשיר כמוהו ובבקשה לצרף אותו לסיבוב ההופעות. פרייס צחק בביטול. ואז, ריצ'רד ניגש לפסנתר והרביץ את טוטי פרוטי מול עיניו המשתאות של פרייס, שאמנם לא הציע לו להצטרף אליו להופעות, אבל המליץ שיקליט את השיר וישלח לחברת התקליטים שלו. ריצ'רד הקליט, שלח, חיכה לתשובה, והמתין וציפה. רק כעבור כשנה הגיעה תשובה חיובית והצעה לחוזה הקלטות. השאר, היסטוריה.

ואז, תוך כדי ההצלחה הגדולה, הוא נעלם. ריצ'רד ראה את האור, גילה את האמונה, חזר בתשובה. תבחרו את ההגדרה המתאימה. "זה היה בערך שנה וחצי אחרי שהתחלתי, ואחרי שכבר מכרתי 36 מיליון תקליטים", הוא סיפר. "הייתי בטיסה מאוסטרליה לארצות הברית, בדיוק באותו שבוע בו רוסיה שיגרה לחלל את הלוויין (הספוטניק), הראשון. כיוון שהטיסה הייתה ארוכה, התחלתי לחשוב על החלל, על השמיים, עד שהגעתי לאלוהים. כשירדתי מהמטוס ידעתי שאני חייב לנטוש את המוזיקה וללמוד תיאולוגיה. תשע שנים ביליתי בבית ספר ללימודי דת".

הוא הוסמך לכמורה, התמסר לעבודת הקודש שלו, כיהן כמטיף, אבל לא נטש לגמרי את המוזיקה והקליט אלבומי גוספל. ליטל ריצ'רד היה בין עשרת הראשונים שנכנסו להיכל התהילה של הרוק אן רול, וגם זכה בפרס גראמי, על מפעל חיים.

בחזרה לראיון, ורק לקראת סופו, ברמז, נגע ריצ'רד ביחסה של החברה האמריקאית בשנות החמישים והשישים כלפי חריגים בצבע עורם ומיניותם. "כל חיי סבלתי ממוסכמות החברה, בגלל הצורה בה התנהגתי ובדרך בה התלבשתי", אמר. "קראו לי בכל הכינויים שבעולם, חוץ מ'בן אדם'".

ליטל ריצ'רד פנימן, 1932-2020