כותרות האתמול: 6 בספטמבר, 1979

היום לפני ארבעים שנה, להיטון דיווח, על פני חמישה עמודים, לא פחות, על ביקורו בישראל של דייויד סול. לשואלים, דייויד מי? כנראה שמדובר בבני 50-מינוס, שלא גדלו על סדרת הטלוויזיה "סטארסקי והאץ'". סול היה האץ', הבלונדי, לצידו של פול מייקל גלייזר, השחקן-זמר היהודי-אמריקאי, שביקר בישראל חודשים אחדים קודם לכן.

"פול המליץ מאוד שאבוא לכאן", סיפר סול. "הוא אמר שהיה חם מאוד, ולא התכוון דווקא למזג האוויר. אני גאה מאוד להיות בארץ הזאת".

סול הגיע לישראל כדי להכתיר את נערת היופי 1979 . נערת היופי הייתה התשובה של להיטון למוסד הוותיק של שבועון לאישה, מלכת היופי. הגימיק של להיטון היה, ייבוא כוכב בידור מחו"ל, במיוחד כדי להכתיר את הנבחרת. שנה קודם לכן היה זה ארנולד שוורצנגר, אז עדיין שרירן בתחילת הקריירה הקולנועית, שהכתיר את אילנה שושן. לנערת היופי 1979 נבחרה אורלי ברכה.

סול, שעם נחיתתו בנמל התעופה בן גוריון התקבל ע"י מאות צעירים משולהבים, כך הגדירו זאת בלהיטון, שילב ביזנס עם פלז'ר עם חופשה משפחתית והגיע לישראל עם בת זוגו ועם בנו, מנישואיו הקודמים. במסיבת העיתונאים במלון שרתון הוגשה לו עוגת יום הולדת ענקית בצורת תקליט, משום שסול, כזכור, לא רק שיחק, הוא גם שר, ובהצלחה גדולה, להיטים כמו don't give up on us ו-silver lady שהגיעו למקום הראשון בבריטניה.

סול, שאביו היה כומר, אמר, "ישראל היא מקור השראה לרבים, וכמובן גם הנצרות התחילה כאן". על הדרך ארגנו לו גם פגישות עם ראשי הערים ירושלים ותל אביב, טדי קולק ושלמה צ"יץ' להט. סול אמר שישמח מאוד שיזמינו אותו להופיע בישראל. ככל הזכור, זה לא קרה.