כותרות האתמול: 7 בנובמבר, 1984

לאחר שלוש להקות – כוורת, גזוז ודודה – דני סנדרסון יצא בתחילת שנות ה-80 לדרך עצמאית. ההיסטוריה עוד תחזור על עצמה: ב-1984 כוורת התאחדה מחדש להופעה היסטורית בפארק הירקון. האלבום הכפול שתיעד את ההופעה היה רב-מכר. אלבום הסולו השני של סנדרסון, חף מפשע (הראשון, שנתיים קודם לכן, היה גודל טבעי), התחרה באלבום של להקתו המיתולוגית.

סנדרסון לא התחמק מהשאלה בנוגע לעיתוי של הוצאת האלבום ולעובדה שכוורת בפארק נמכר טוב יותר מחף מפשע. "זה 'אם' אחד גדול: אם התקליט שלי היה יוצא בלי שתקליט של כוורת ייצא, האם היה נמכר טוב יותר. קודם כל, התקליט שלי נמכר בסדר גמור. נכון, פחות מכוורת, בצורה די משמעותית. אבל בהשוואה לתקליטים אחרים בשוק, הוא נמכר טוב. אני מתאר לעצמי שהתקליט של כוורת נגס במכירות. אני אומר את זה לא כתירוץ. אני חושב שכל מה שאתה עושה, עומד בפני עצמו. בכל אופן, לא מפריע לי (שכוורת נמכר יותר מאלבומו), כי אני שותף לשני התקליטים וזה עלא-כיפאק שהתקליט של כוורת מצליח כל כך".

כל מפגש עם דני סנדרסון, כל ראיון, שיחה, חילופי הלצות, הם עונג גדול. הוודי אלן של הפופ הישראלי הוא אדם מצחיק. חוש ההומור שלו, יבש, לעתים נוטה לנונסנס, נקי, לא וולגרי, אינטליגנטי, לא מתנשא. בפרספקטיבה של זמן, אולי טיפה מיושן, אבל אז, כשהתבדח שהעדיף לכתוב את החומר לתוכניתו החדשה במלון בתל אביב, כי "גם ניקיתי חדרים, סחבתי מזוודות לאנשים, קיבלתי טיפים", זה העלה חיוך. אולי אפילו צחוק.

(אוסף פרטי)

אחד השירים במופע של סנדרסון, החוגג את יום הולדתו ה-65 , היה מה הדאווין שלך, שאפשר להתייחס אליו כפרודיה על זמר מזרחי ואפשר לראות בו סתם שיר שהקהל אוהב לשיר ביחד. השיר לא הופיע באלבום חף מפשע. סנדרסון, קופירייטר ואיש שיווק טבעי, החליט, במהלך לא שגרתי, להוציא את השיר על תקליטון. אם יש לכם, הרווחתם. בתקליט ובמופע ניגנו הגיטריסט ארז נץ, הבסיסט אילן וייל, המתופף דובי קיזלשטיין (שהמשיך עם סנדרסון מלהקת דודה), והקלידן משה לוי. היה יופי.

https://www.youtube.com/watch?v=EA2dfSLLae4