כותרות האתמול: 8 בפברואר, 1979

אחד הלהיטים הגדולים בתולדות הפופ הישראלי והאירוויזיון בכלל, נפסל ע"י שתי זמרות. על שתיהן הופעלו לחצים אדירים כדי שישתכנעו. אחת נכנעה, ולא התחרטה. השנייה? מי יודע.

הסיפור ידוע: "הללויה" הוצע ללהקת הכל עובר חביבי, שהקליטה את הביצוע שלה ושלחה לוועדת המיון של פסטיבל הזמר והפזמון, שהיה גם הקדם-אירוויזיון של ישראל. זה קרה ב-1978 , באותה שנה בה יזהר כהן זכה באירוויזיון עם "אבאניבי". אגב, השיר הזה הוצע מלכתחילה להכל עובר חביבי, שדחתה אותו, "כיוון שלא חשבנו שהשיר מתאים לסגנון שלנו", לדברי עמי מנדלמן, חבר הלהקה.

אבל "הללויה" נדחה ולא התקבל לפסטיבל. "משהו לא בסדר עם הוועדה שפוסל שירים, שמתקבלים כעבור שנה ומצליחים כל כך, כמו שקרה עם 'ולנטינו'", זעם מנדלמן. למרות הכעס, לקראת הפסטיבל והקדם ב-1979 , ולאחר שהמלחין קובי אשרת לחץ ושכנע, החליטו מנדלמן וקיקי רוטשטיין, מבלי ליידע את שלומית אהרון ויובל דור, לנסות פעם נוספת. "שנינו מטפלים בעניינים השוטפים של הלהקה ולכן טיפלנו גם במשלוח השיר, בעיקר למען קובי וגם מתוך ידיעה שאין לנו מה להפסיד", הוסיף מנדלמן.

כאשר נודע שהשיר התקבל לפסטיבל, דור הביע הסכמה בדיעבד. שלומית סירבה להופיע בפסטיבל. "ניסינו, כולל יובל, לשכנע אותה, אבל זו הייתה משימה בלתי אפשרית", סיפר מנדלמן. "היה עליה לחץ עצום, מצידנו, מצד קובי, מצד פשנל (האמרגן של הלהקה), וחנוך חסון, מפיק הפסטיבל". לשווא. שלומית לא נכנעה.

אגב, באותה הזדמנות גילה מנדלמן שגם הבמאי של הכל עובר חביבי, צדי צרפתי, היה נגד השיר, כאשר ישב בוועדה שפסלה, שנה קודם לכן. הוא סיכם, "אני מצטער מאוד על ההחמצה ויודע שהגרסה שלנו הייתה טובה יותר מגלי עטרי וחלב דבש".

רבים סברו שסירובה של שלומית אהרון להשתתף בפסטיבל נבע מהטראומה שעברה מספר חודשים קודם לכן, כאשר התחשמלה על הבמה. אבל בלהיטון נכתב שהחלטתה נפלה לפני האירוע הקשה. אהרון אמרה שסירבה בגלל מספר סיבות, חלקן אישיות מכדי לפרט.

לדבריה, "בתקופה האחרונה הרגשתי שאני צריכה שקט, בלי המתח של הפסטיבל, מה גם שאם השיר היה זוכה, היינו צריכים לצאת לחו"ל, וזה לא הסתדר לי עם החיים. הדברים החשובים לי היו עלולים ליהרס בשל כך". סיבה נוספת, "זה לא הכיוון המוזיקלי שאני רוצה ללכת בו ויובל, קיקי ועמי ידעו מה דעתי. הם מכירים אותי היטב. הם ידעו מההתחלה עם מי הם עובדים. אני מצידי יעצתי להם לקחת זמרת אחרת במקומי, גלי עטרי למשל, או שיופיעו שלושתם, בלעדי".

לשאלה, האם גם בשנה הבאה תסרב להופיע בפסטיבל הזמר, ענתה, "דברים משתנים. בשנה הבאה אני עשויה לשקול את עניין מחדש". היא אכן שקלה. אמנם הלהקה לא הופיעה כעבור שנה באירוויזיון (לא הייתה נציגות ישראלית בכלל משום שהאירוע התקיים בערב יום הזיכרון), אבל שנה לאחר מכן, הכל עובר חביבי שרו "הלילה", בדאבלין, וסיימו במקום השביעי.

אגב גלי עטרי, שבוע לאחר הכתבה על הפספוס של הכל עובר חביבי, פורסמה ידיעה בלהיטון על כך שעטרי עצמה היססה אם לשיר את "הללויה", והתלבטה, עד כדי כך ששלמה צח, המנהל שלה, איים, במרכאות או ברצינות, לצרף לגברים של "חלב ודבש" את לאה לופטין וירדנה ארזי (בעת פרסום הידיעה כבר נודע שתנחה את האירוויזיון עם דניאל פאר, כך שבכל מקרה לא הייתה יכולה גם לשיר בתחרות). האופציה של לופטין ירדה במהירות כשהודיעה שגם אם השיר יזכה, היא לא מוכנה לצאת לחו"ל לתקופה ארוכה, להופעות. בסוף, גלי התרצתה, שרה את הללויה עם חלב ודבש, והשאר היסטוריה.