כל הדרך מאנטבקה
אוק 26
(צילום: יוסי צבקר)
חיים נוי על "כנר על הגג" בתיאטרון רמת גן: תוסס, מרגש ומענג, אחד מנכסי צאן הברזל של המיוזיקל, עם הילה יהודית נוסטלגית.
המחזמר "כנר על הגג" חוזר בימים אלה לבמת בית צבי, בתיאטרון רמת גן, כשהוא תוסס, מרגש ומענג. הבמאי עידו רוזנברג הצליח להפיח רוח רעננה וחוויה מוזיקלית ותיאטרלית במחזמר שהוצג לראשונה בברודוויי, בשנת 1964 , ובזכות להקת שחקנים –זמרים מוכשרת, אנו זוכים ליהנות שוב מאחד מנכסי צאן הברזל של עולם המיוזיקל עם הילה יהודית נוסטלגית.
כנר על הגג, שיוצריו הם המחזאי ג'וזף שטיין, הפזמונאי שלדון הארניק והמלחין ג'רי בוק, מבוסס על סיפוריו של שלום עליכם אודות טוביה החלבן, יהודי עני מרוד המטופל באשה וחמש בנות בעיירה דמיונית ברוסיה בשם אנטבקה, בבואה נאמנה לעיירות יהודיות בתקופת הצאר, העומדות תמיד בפני פוגרומים וגירוש. 13 שירי המחזמר ובראשם "לו הייתי רוטשילד", "מסורת" ו"לחיים", הפכו מזמן לנודעים ומושמעים לרוב. את הגרסה העברית כתב דן אלמגור שהפיח חיים חדשים בתכנים המרגשים.
המחזמר זכה לתשעה פרסי טוני והועלה על כל במה אפשרית ברחבי תבל, אפילו ביפן. אגב, השם כנר על הגג לקוח מהציור כנר של מארק שאגל שהזכיר את מראה העיירה הטיפוסית. כנר על הגג הציג לעולם שחקנים כמו זירו מוסטל, הטוביה המקורי, וחיים טופול שזכה לתהילת עולם עבור משחקו בהצגה ובסרט. למעשה טופול היה שחקן מחליף בישראל. המבצע המקורי בתיאטרון גיורא גודיק היה בומבה צור שהוחלף על רקע סכסוך עם המפיק , כך לפי המסופר, על ידי שמואל רודנסקי. כאשר עלתה ההצגה ביידיש, עם רודנסקי, נקרא חיים טופול לגלם את התפקיד ומאז הכול נחלת ההיסטוריה. ההצגה בישראל עלתה עוד מספר פעמים: בהפקה של פשנל (פעמיים), ובתיאטרון הקאמרי עם נתן דטנר.
ההפקה של בית צבי נאמנה למקור ומשובצת בשלל הריקודים האופייניים והשירים שלא נס ליחם והמושמעים תדיר. כל השחקנים הרבים הם מוצלחים מאוד ומעוררים השתאות.
מור חנסון שחקן מרגש המצויד בקול עמוק וחם, מגלם את טוביה החולב והוא נמצא כמעט כל העת על הבמה. התפקיד מחייב שליטה בתנועה, שירה ומשחק ומור צולח משימה קשה זו בהצלחה רבה.
נוי קליימן מגלמת את גולדה אשתו והיא בעלת יכולת משחק יפה מאוד וקול מוצלח ונעים. סולימאן חוסייסי המעולה מגלם את לייזר-וולף, הקצב שחושק בצייטל ומשחקו וגם קולו תואמים את התפקיד. בתפקיד השדכנית יינטה, הרכלנית ותאבת הכסף, מופיעה גל יזדי, ומשחקה הוא נופת צופים.
יעל דובר מרגשת ומבצעת היטב, במשחק, בקול ותנועה, את תפקידה כצייטל המורדת במוסכמות, ורוצה להחליט לבד מי יהיה בעלה. טל סגל מגלמת במשחק אמין ומוצלח מאוד את חווה, המעזה להינשא לצעיר נוצרי ומנודה על ידי טוביה. נופר אליהו, שחקנית נפלאה וזמרת עם קול פעמונים, מגלמת את הודל המתאהבת בסטודנט מהפכן המוצא עצמו בכלא בסיביר, והיא מרגשת במיוחד בשיר "ביתי שלי", המעלה לחלולחית בעיני הקהל והשחקנים כאחד.
ניר לוגסי מגלם כליל היופי את מוטל, החייט האביון שבו מאוהבת צייטל. דוד עומר המוצלח מאוד מגלם את פרצ'יק הסטודנט ומשחקו מעיד על פוטנציאל רב. סהר שוורצברג מופיעה כפרומה שרה המנוחה, אלמנתו של לייזר וולף, וסתיו בן יוסף היא סבתא צייטל, אמה המנוחה של גולדה. שתיהן מגישות קטע בלתי נשכח של שירה נפלאה בסצנת החלום, מהמשובחות שבמחזמר, שרוקח טוביה כדי לבטל את הבטחת הנישואין לקצב. פז כלפון המוכשר מגלם את הרבי ותומר יפרח, רקדן מדהים עם יכולת ווקאלית שזוכה למחיאות כפיים, מופיע בתפקיד דימיטרי הרוסי. ספיר באומוול מגלמת את הכנר על הגג, ומשחקה ויכולת התנועה שלה הם מעולים. איתי שלו מגלם את פיידקה הרוסי שמתאהב בחוה, ובנוסף למשחק משובח הוא רקדן מדהים ובעל יכולת ווקלית עוצרת נשימה.
התרגום הוותיק של דן אלמגור הוא מדהים ועכשווי. ליאור רונן אחראי לניהול המוזיקלי ולהדרכה המוזיקלית המצוינים. תומר יפרח אחראי לתנועה על פי המקור ( כל ההפקות מחויבות להפקה המקורית ובמיוחד לכוריאוגרפיה של הבמאי והכוריאוגרף הנודע ג'רום רובינס), והיא ראויה לציון לשבח מיוחד.
מאיה פלג עיצבה תפאורה פרקטית וראויה. נטשה מנטל עיצבה תלבושות תקופתיות בכישרון מעולה. עיצוב התאורה הנפלאה, המשולבת בעלילה, הופקד בידי קרן גרנק. דוקי עצמון אחראית להדרכה הקולית ואלעד דדון עיצב את הסאונד המצוין שיש לו חלק רב בהצלחת המחזמר.
הקהל המזמזם ומוחא כפיים לאורך ההצגה ומריע על רגליו בסיומה, מהווה בהחלט מדד לאיכות המחזמר המופלא שלא נס ליחו, ולצוות היוצרים והשחקנים הנהדרים.