לב של אישה
יול 22
(צילום: יוסי צבקר)
חיים נוי על "אנה קרנינה" בבית צבי: הצגה צנועה ומרגשת על פי הרומן הנודע של לב טולסטוי, עם הברקות בימוי של מאיה שעיה וכוריאוגרפיה נפלאה של קארין שניידר.
"אנה קרנינה", בבית צבי ברמת גן, היא הצגה צנועה ומרגשת, שזורה בכישרונות צעירים ומוכשרים ומעל לכל, מלווה בכוריאוגרפיה נפלאה ובמוזיקה תקופתית מעולה.
הבמאית מאיה שעיה כתבה את המחזה על פי הרומן הנודע של לב טולסטוי. היא הצליחה לכווץ להצגה באורך שעה וחצי את הרומן הארוך והמורכב בן שמונה החלקים, והתמקדה יותר בפרשת האהבים של אנה קרנינה, אשת החברה הרוסית הנשואה לאיש צמרת בממשל, אך אהבתה נתונה לרוזן והקצין ורונסקי.
כבר עתה ראוי לציין את הכוריאוגרפיה המופלאה שיצרה קארין שניידר, רקדנית ושחקנית ההפקה, ואת המוזיקה האופראית המצוינת ששזרו שעיה ושניידר, המובילה את העלילה לפסגות נוקבות ומרגשות.
במקור עסק הרומן הנודע בשני סיפורי אהבה מנוגדים, של אנה קרנינה ומאהבה הקצין והרוזן ורונסקי, ומצד שני של לויין ואשתו קיטי. אנה היא אשתו של אלכסיי קארנין, שר זוטר בשלטון הרוסי ואימא לסיריוזה. אנה מתאהבת ברוזן ורונסקי ואף נכנסת להריון ממנו. העלילה מקבלת תפניות והסוף הוא טרגי.
הרומן של טולסטוי נחשב לאחד הידועים בתבל והוא זכה לאין ספור עיבודים והפקות בעולם, בתיאטרון, בטלויזיה ובקולנוע.
טולסטוי פתח את הרומן במשפט מהידועים ביותר בספרות: "כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, אך המשפחות האומללות – אומללות הן כל אחת על פי דרכה".
בנה של אנה, סיריוזה , ילד כבן 10, מגלם את עצמו וגם כרוז ברכבת, ומעין אחד המספרים של ההצגה. דניאל הרוש, שחקנית עם פוטנציאל מרשים, מגלמת את התפקיד בכישרון יוצא דופן.
דניאלה חכים, בתפקיד אנה קרנינה, שופעת רגש ורגישות, יכולת דרמטית מעולה וכישרון פורץ.
יונתן תורג'מן מרשים כקארנין הבעל המקורנן ומשחקו הוא מרשים ומקצועי. הקטע בו הוא מוחל הן לאשתו והן למאהבה הוא נוקב ורב רושם.
אלי קריסה מגלם נהדר את ורונסקי ומשחקו נע בין קלילות מרחפת לבין הפגנת עוצמה תיאטרלית משובחת.
נווה כהן מגלם היטב ובהצלחה את לווין, האח של קארנין ומחזרה של קיטי.יוגב אטיאס מעולה בתפקיד סטיבה. חורף קמחי המוכשרת מגישה משחק מושלם כקיטי, בתה של דולי.מירי זהבי מצוינת בתפקיד דולי.
נוי בר נפלאה מרשימה בתפקיד הנסיכה בטסי ובמיוחד בתפקיד המשרתת אנושקה, ולעיתים היא גונבת את ההצגה.
גליה גלבלום נהדרת כאימו של ורונסקי ובמיוחד כמשרתת. צח חזיזה משלים אותה במשחק ראוי וטוב כמשרת, ועוד תפקידים.
מאיה שעיה הפגינה הברקות בימוי מפעימות כמו קטע האופרה המופלא, סצנת פסי הרכבת ועוד.
התפאורה של נעה בנדהן היא מעולה ופרקטית. עיצוב התלבושות של לייה חוזה הוא מקסים ומוצלח מאוד. אורי מורג עיצב את התאורה הראויה.
ההפקה בבית צבי היא קסומה בשל המשחק המשובח והכוריאוגרפיה המופלאה והעדינה, הבימוי המדויק והיכולת להפוך את הרומן המפותל להצגה מרגשת ומרטיטה.