לפעמים חלומות מתגשמים
יול 26
חברי להקת the daniel green show , שנוסדה בדצמבר 2014, לא מאמינים שזה קרה להם. כמו כל להקה מתחילה הם ציפו לדרך ארוכה ומתסכלת, אבל בזכות מעריצה מקושרת, הם עומדים להופיע במועדון וויסקי א גוגו הנחשב, בהוליווד. אמירה מורג שמעה מהם איך זה קרה.
לפייה הטובה של להקת the daniel green show קוראים דון. היא שמעה את החומרים שלהם, התלהבה ופנתה לדניאל גרין (כותב, מלחין, סולן וגיטריסט), ושאלה אותו למה הם לא מגיעים לחו"ל להופעות. דניאל הסביר שזה בגדר חלום כרגע. דון סיפרה שבמקרה, היא עבדה בתעשיית המוזיקה בהוליווד עד לאחרונה, ומכירה את מי שצריך כדי לארגן לו הופעות. דניאל אמר יפה תודה ושכח מזה. ואז, הגיע במייל חוזה להופעה במועדון הנחשב וויסקי א גוגו, בווסט הוליווד, ב-9 באוגוסט, ונסגרו עוד שתי הופעות במועדונים נוספים. ב-2 באוגוסט, דניאל ואייל באש, מתופף הלהקה, יעשו את דרכם להוליווד, לשבועיים, לנסות להגשים חלום. טל מיכלס, נגן הבס, החליט לוותר. יחבור אליהם שם הבסיסט מייק סטאנג.
ממש סיפור סינדרלה.
דניאל: "לגמרי. ההגדרה שלך נכונה. כי אם לפני שנה היו אומרים לי לאן אגיע עם המוזיקה שלי, לא הייתי מאמין. הכל התנהל כמו נס. מדהים איך הדברים מתגלגלים. אני איש עסקים, טיפוס רציונאלי, ופתאום כזה דבר קורה, בלי שאעשה כמעט כלום. עד עכשיו אני לא מעכל את זה".
איל: "ההתרגשות של שנינו מאוד גדולה. לא חלמתי בחיים שאזכה להופיע במקום כזה. אנחנו להקת רוק-בלוז הישראלית הראשונה שתופיע במועדון הזה. אנחנו עושים מופע מאוד מיוחד, סוחף, יוצא דופן, רוק עם השפעות של להקות כמו בלאק רוז או נירוונה וג'ימי הנדריקס. אבל יש לזה את הייחוד שלו".
הם נפגשו לפני שנה, כשדניאל חיפש מתופף. "ונוצר בינינו חיבור מאוד מיוחד", אומר איל, "עבדנו יחד על החומרים, התחלנו לאט. היו לנו שתי הופעות בארץ, החומר שלנו מושמע ברדיו. עדיין לא מכירים אותנו מספיק, אבל זה יבוא".
דניאל: "אנחנו מתכוונים לצלם את ההופעה שם וגם להקליט שם את אלבום הבכורה שלנו, שייצא לקראת דצמבר-ינואר".
אז הפריצה הגדולה שלכם תהיה בארה"ב?
איל: "אפשר להגיד. מי יודע, הכל יכול לקרות".
דניאל: "מבחינת החשיפה, ברור ששם יש קהל יותר גדול ויותר פתיחות למוזיקה שאנחנו עושים. הבסיס יכול להיות בארץ, כי שנינו נשואים ואבות לילדים, ומדי פעם להגיח להופעות שם. בעידן הטכנולוגי של היום, אין משמעות למיקום הגיאוגרפי. יש לא מעט קהל למוזיקה שלנו כאן, אולי לא מספיק כדי למלא את קיסריה, אבל אנשים מתחברים למוזיקה שלנו. כרגע אנחנו זורמים עם מה שיש. לכי תדעי לאן זה יתפתח, אם בכלל".
אתם יודעים שלא כולם אוהבים אותנו בחו"ל.
איל: "אני מאמין שמוזיקה זה דבר בינלאומי שחוצה יבשות. משם אנחנו באים. פנינו לשלום, מה שנקרא. אנחנו באים מהמקום של המוזיקה והאהבה".