מאמע יש רק אחת
מאי 29
(צילום: ז'ראר אלון)
חיים נוי על "א יידישע מאמע" בתיאטרון היידישפיל: קולח, מצחיק ולעתים מרגש. קחו את אמא למופע.
"א יידישע מאמע" בתיאטרון היידישפיל היא הצגה מוזיקלית מרגשת ומצחיקה על האמא היהודייה ועל יחסי אמהות ובנים. זו השלישית בסדרת הפקות שערך וביים יוני אילת, שגם משתתף בהצגה, והיא כוללת אותם שחקנים-זמרים שהשתתפו בשתיים הקודמות: "מונולוגים מהקישקע" ו"נשמה צוענית".
האמא היהודייה מקוטלגת כדאגנית, שומרת על שלמות הבית והמשפחה, דואגת עד לזרא להתנהלות בני הבית , מבשלת ודואגת לילדיה. שירים, בדיחות ומונולוגים רבים הוקדשו לאותה אמא יהודיה וחלקם הונצחו במופע, המורכב ממונולוגים, מערכונים וקטעי שירה, בעברית וביידיש, המבוצעים בחן רב ובמקצועיות על ידי להקת השחקנים המוכשרת. התנועה בהצגה היא נפלאה אם כי אינה שועטת-בועטת כמו בנשמה צוענית . חלק מהמשתתפים גם לא כל כך מנוצלים בהפגנת יכולותיהם, כמו הזמר יהונתן רוזן שאזכור אותו לנצח כמבצע הנהדר של שיר ההלל לגפילטע פיש במונולוגים מהקישקע.
המופע קולח ועטור מערכונים קטנים וסצנות שרובם נלקחו מהסרטים "אלכס חולה אהבה", "אסקימו לימון" וההצגה "קרום", של חנוך לוין, בהם מככבת האמא היהודייה, שחלק מכירים אותה כאמא הפולנייה, במיטב שנינותה, אמרות השפר שלה וההתנהלות בבית.
הקטעים הם מצחיקים, לעיתים מרגשים, הומוריסטיים ופארודיים, בעיקר כשחלקם מתורגמים ליידיש וחלקם מושרים במקור העברי.
ביצוע מקסים וענוג מגישים יעל יקל ויוני אילת לשיר הנודע "על הדרך עץ עומד" (אויפן וועג שטייט א בוים, מילים איציק מאנגר ולחן פ. לסקובסקי). יקל המופלאה גם מרטיטה, יחד עם הלהקה, בשיר "הסרנדה" לפי הלחן של שוברט למילותיה של חוה אלברשטיין.
רונית אשרי-סנדלר מקסימה בביצוע "חיימקה שלי" (דן אלמגור ומשה וילנסקי), על הטירון הלא יוצלח, אותו משחק בחן רב ניר שפיר המוכשר, שנראה בעיני אמו כגיבור מרשים.
חוויה של תנועה מוזיקלית מובטחת בשיר "המעיל " (יורם טהר לב ועוזי חיטמן), בזכות הכוריאוגרפית מיטל טולה דמארי, והתוצאה היא ביצוע קסום.
מירי רגנדורפר ורונית אשרי-סנדלר מצוינות בביצוע "מכתב לאימא", שכתב נתן אלתרמן ללחן של שמואל פרשקו. "צימוקים ושקדים" מרטיט ומרגש בביצוע נפלא של יעל יקל, רונית אשרי-סנדלר ומירי רגנדורפר. יונתן רוזן מוצלח מאוד כילד שמגיע עם אמו לחייט ולדירת סוחר השוק השחור.
את שיר הנושא, "א יידישע מאמע" מבצעת הלהקה כולה, בעיבוד נעים של ליאור רונן.
אין ספק כי יוני אילת עשה עבודה מצוינת עם הלהקה והתוצאה היא מפגן של שירים שמחים וגם נוגעים ללב, שובל של צחוק וצחקוקים וגם הרהורים על אותה אמא יהודייה שלנצח תהיה דמות-אם טובה ורחומה , גם אם בדרך היא משחילה פכים קטנים של הומור ציני, שחור, אבל מרגש.
ליאור רונן אחראי לניהול המוזיקלי ולעיבודים המוצלחים. אופיר חזן ולירון בליס עיצבו את התלבושות הנאות. מאיה פלג עיצבה תפאורה פרקטית ומוצלחת. מישה צ'רניאבסקי אחראי לתאורה הנאותה וכאמור, טולה דמארי עיצבה את הכוריאוגרפיה המוקפדת והנהדרת. דר' יניב גולדברג סייע בייעוץ ותחקיר. את המונולוגים המקוריים כתב אורן יעקובי ותרגמו ליידיש אריה בלינדר ופנינה מלר.
קחו את האמא הפרטית שלכם, או את האישה שאתכם, ותזכו לקצת קורת רוח משירים שלא נס לחם וממשב רוח מצחיק בימות האביב-קיץ שבחוץ.