מאריסטופנס עד טום ווייטס

(איור: פייסבוק)

גיא טנא על האלבום החדש של שירה ז כרמל והבראסרי: כרמל ממשיכה להוכיח עצמה כאחת היוצרות המעניינות המוזיקה המקומית. היה שווה לחכות שלוש שנים לאלבום הזה.

כמעט שלוש שנים חלפו מאז קהלת צדק המרתק, וכעת שירה ז' כרמל והבראסרי שלה (עודד לוי בתופים, פטר לנגייל בטובה, ירון אוזנה בטרומבון, טל אברהם בחצוצרה, ניתאי לוי בקלרינט בס, נועם שפירא בסקסופון ותומר עמיקם בקלרינט), מוציאים אלבום חדש, One Source of Bad Information , השונה באופן מהותי מהקודם לו. אור סיני אחראית על העיבודים ועשתה עבודה נהדרת.
Matter of Life and Death  הפותח, אינו רק ג'אז תוסס ועשיר, אלא גם הצהרת כוונות. כרמל לא מקבלת את עובדות החיים כפי שהן. היא שואלת, מתריסה ויוצאת כנגדן. ההומור נמצא כמעט תמיד והוא עדין, חמקמק, כמעט נעלם. כך, שאלות קיומיות של חיים ומוות נשמעות מעט זחוחות בפיה של כרמל, שנדמה ואומרת כי לא המוות הוא זה שצריך להטריד אלא שהחיים הם אלו שאיתם צריך להתמודד.
למעלה מ2,400 שנה חלפו מאז שכתב אריסטופנס את המחזה ליזיסטרטה, על נשים שיצאו כנגד בעליהן ומנעו מהם סקס, במחאה על היציאה התכופה למלחמות. כרמל כותבת ב- I Am Lysistrata עיבוד שירי למניפסט שמציע המחזה, ואומץ בחום על ידי כה רבים. עם עיבוד קולי שמזכיר את הבנות נחמה (איפה הן?!), כרמל קוראת :"Hold Your Pussy Tight ", קריאה שיכולה להקפיץ במחי גחמה אחת של שדרן/עורך את האלבום לגבהים שכרמל לא ידעה מבחינה ציבורית, או לחילופין, להרחיק את השיר מכל מיקרופון ציבורי מבחינתי מדובר בשיר אמיץ, מנוגן היטב ומבוצע לעילא ולעילא.
"רווח היד מן הרובה/ כמרחק הלחי מן הנשיקה/כגבול חיי מן ההווה/וכהיפרד שפתיי מן הצעקה". כך נפתח ליד יש חרב, למילים של אלמוג בהר. השורות החודרות והעוצמתיות הללו מקבלות מכרמל ומהמעבדת סיני מלבוש מוזיקלי מהיר, כמעט עליז. נשמע כאילו כרמל בוחרת במודע לשיר בכוח, לאלץ עצמה לבחור בחיים, בשמחה, ואגב כך להעניק מימד ציני, או אפילו פאתטי למסע החוזר ונשנה של "האדם לאדמה".
קאוור מרגש ל- Soldier's Things של טום וייטס (1983), הוא אחת ההפתעות של האלבום הזה. כרמל מיטיבה להעביר, גם  כאן, את חוסר התוחלת שבתפיסה הגברית והמאצ'ואיסטית שהובילה כה רבים, וכנראה עוד תוביל, כאן ובעולם כולו, אל סופם המר. בין הדברים של החייל יכולים להיות אותות גבורה רבים, אך בסופו של דבר, ממש כפי שקרה רק השבוע בשוק הפשפשים ביפו, צל"ש שהוענק לחלל צה"ל, יימכר לכל המרבה במחיר.
השיר החותם את האלבום, Daddy Ran Away with the Circus , מבליט את הנטייה הוודבילית, הקרקסית, אפילו גרוטסקית, בפרסונה האמנותית של כרמל. מיהו האב שברח עם הקרקס, שכיסה עקבותיו בבוץ, שיצא לסיגריה ולא חזר, שרצה למלא את ייעודו, שגרם לבתו להתגעגע כל שנייה מחייו ולהמתין לשיבתו לשווא?. האם האב השירי הוא בן דמותו של כל גבר באשר הוא? האם הגבריות או הגברים נמצאים תחת מתקפה ביצירתה של כרמל? השאלות טרדו את מנוחתי בזמן הכנת רשימה זו. בין אם התשובה חיובית ובין אם לאו, שירה ז כרמל ממשיכה להוכיח עצמה כאחת היוצרות המעניינות והמורכבות במוזיקה המקומית. היה בהחלט שווה להמתין שלש שנים לאלבום זה.