מביאים משהו אחר

קן הקוקיה (צילום: אתר הלהקה)

אלבום הבכורה של קן הקוקיה, ירח שחור, מציע רוק ישראלי אחר. אמירה מורג ביררה עם שלומי אלדו, חבר הלהקה, מה זה אומר.

בניגוד להרבה אמנים, גם מתחילים, ללהקת קן הקוקיה אין יח"צן, סוכן, או מנהל צמוד. הכל עושה שלומי אלדו, בסיסט, מלחין ומפיק הלהקה, שפנה אלי וביקש שאקשיב למוזיקה לפני שאסרב לראיין אותם. אז הקשבתי, אהבתי והתקשרתי כדי לשמוע מי, מה ולמה. מלבד שלומי הלהקה כוללת את הסולנית ענבר עופרי, המתופף שמוליק סקל, הגיטריסט אלון הוד והקלידן יואל דרור.

ספר קצת על קן הקוקיה.

"הלהקה קיימת כמעט שנתיים. אני ושמוליק הקמנו אותה יחד. אנחנו סיפור ארוך: מנגנים יחד מגיל 15, היינו חברים בהרבה הרכבים, אח"כ הפסקנו ולפני שנתיים החלטנו לחזור לעשות מוזיקה. התחלנו להתגלגל. הצטרפו חברים, חלקם התאימו, חלקם לא, עד שהגענו להרכב הנוכחי. בחודש יוני נכנסנו לאולפן להקליט את אלבום הבכורה, שהושק באוקטובר בהופעה מוצלחת בלבונטין 7, דבר שנתן לנו תחושה ממש טובה. כרגע, בגלל שהגיטריסט שלנו בחופשה בהודו, צמצמנו את ההופעות להופעה- שתיים בחודש עד שהוא יחזור. חשוב לנו להגיע לעוד מקומות בארץ, להיחשף, שיכירו אותנו גם מחוץ מתל-אביב".

אתם טוענים שאתם עושים רוק ישראלי אחר. זה לא קצת יומרני מצדכם?
"תראי, זה אולי נשמע באמת קצת יומרני, אבל האנשים שעושים רוק, ברובם, מה ששומעים ברדיו, יש להם סגנון מאוד ברור. אתה שומע שיר, שניים, ומבין את הסגנון. באלבום שלנו, השירים שונים אחד מהשני. חלקם יותר כסאח, חלקם פחות, בחלקם יש אלמנטים של ג'אז, אחרים יותר רוקיים. זה בגלל שכל נגן אצלנו בא מרקע שונה וכולנו מעורבים בעיבוד ובלחנים".

אז מה מייחד אתכם?
"המוזיקה. מי שיקשיב לאלבום שלנו יבין. כחובב מוזיקה מושבע אני יכול להעיד שעוד לא שמעתי משהו דומה לנו בארץ, שמשלב שירה נשית עם סאונד כמו אצלנו. אנחנו לא המצאנו את הגלגל או משהו, אבל אנחנו כן מביאים משהו אחר. דברים שלדעתי לא קיימים ברוק הישראלי".

שלומי אלדו (צילום: פייסבוק)

חמישה חברים בלהקה זה לא עשר דעות מינימום?
"זה היופי שבעניין, שבסוף אנחנו מוצאים את החיבור. אלון בא מג'אז, אני מרוק כבד, יואל הושפע ממתי כספי, אז זה יוצר שילוב מעניין".

ומי שצועק יותר חזק מנצח?
"לא. הלוואי. את יודעת כמה פעמים צעקתי חזק וזה לא עזר לי? השירים עוברים שינויים עד שאנחנו מגיעים למשהו שכולנו אוהבים. בדרך-כלל זה זורם מהר".

יש מחשבות על חו"ל?
"תמיד יש, אבל כרגע אנחנו לא מכוונים לשם. 40 אחוז מהדיסק זה שירים באנגלית שהעלינו לרדיו אינטרנטי ואנחנו מקבלים פידבקים ממש טובים, אבל נכון לעכשיו חו"ל לא בתכנון. אמנם שם יש יותר קהל ויותר אפשרויות, אבל גם יותר קשה. הרעיון הוא לנסות ולהגיע לכמה שיותר אנשים, שיאהבו את המוזיקה שלנו. אנחנו שייכים לכאן ופה נמצא הקהל שלנו. זו עבודה קשה. אנחנו מתחילים מלמטה ומקווים לטוב ומנסים להגיע לכמה שיותר אוזניים. אני מניח שהזמן יגיד את שלו. אנחנו אופטימיים. חובה. במיוחד במדינה כמו שלנו".