מודעות האתמול: 18 בפברואר, 1972

פורים שלא היה כמוהו, הכריזה המודעה שפורסמה לקראת החג, לפני 45 שנה. מייק ברנט בהופעה יחידה בישראל, שיאו של מופע גדוש מוזיקה ובידור, שירים ובדיחות, כמו שצריך בחג השמח ביותר בלוח היהודי. המפיקים הם הבריאן אפשטיין של הפופ הישראלי, חיים סבן ויהודה טלית, שהמשרד שלהם מנהל, או ניהל, או ינהל, את להקות הקצב (כמו שקראו להן אז), הגדולות בארץ, החל בצ'רצ'ילים ולהקת האריות.

מצד אחד: יפה ירקוני, הדיווה של הזמר הישראלי מאז סוף שנות ה-40 (של המאה הקודמת). מצד שני, בועז שרעבי, אליל-פופ ישראלי שהקריירה שלו החלה רק בתחילת שנות ה-70 ; צביקה פיק, אחרי אלבום בכורה ולהיט מצליח (שני תפוחים); מירי אלוני, כוכבת במיל' של להקת הנח"ל וסולנית לזמן קצר של להקת אחרית הימים ומבצעת שיר הנושא של הסדרה "חדווה ושלומיק" (להיות לבד).

אחר כך שחקני המשנה בהפקה הגרנדיוזית: האריות, שולה חן, הבדרן אבי בהט, דני ליטני והשחקן – לעתים גם זמר – בומבה צור.

דודו דותן מנחה יחד עם דן שילון, הוכחה חד משמעית לפופולאריות העצומה של כוכבי המסך הקטן של פעם.

המון נוסטלגיה יש כאן, שמעלה חיוך קטן, אבל גם צובטת בלב: מייק ברנט איננו, גם יפה ירקוני ובומבה צור ודודו דותן. היכל הספורט ביד אליהו נקרא אז ע"ש יוסף בורשטיין (שהיה סגן ראש עיריית תל אביב), שנים לפני שהתחלנו לקרוא לו נוקיה או מנורה מבטחים. מכבי תל אביב בכדורסל עוד לא הייתה אז הקבוצה של המדינה והיכל הספורט לא היה המגרש הביתי של כולנו ולכן, כותבי המודעה ראו לנכון לתת כיוון, לבאים תל-אביבה מהפריפריה, או סתם מרמת-גן-גבעתיים: היכל  הספורט (מפואר וסגור – כלומר מקורה, אחרי שהיה שנים איצטדיון פתוח – עם מערכות קול סטריאופוניות), ליד הסינרמה, שהייתה אז נקודת ציון מוכרת היטב, קולנוע במבנה עגול וחוויית צפייה אחרת. היום הסינרמה היא חניון גדול הממתין עד שיוקמו עליו עוד מגדלים שיניבו עוד ארנונה לעירייה.

כיום, יהודה טלית מפיק טלוויזיה. חיים סבן הוא מיליארדר כבד בתחום המדיה וסחבק של ביל והילארי קלינטון.

חג שמח.