מודעות האתמול: 31 במרץ, 1972

"השבוע הופיע אלבום הזהב החדש והראשון של פול סיימון", בישרה המודעה בשמחה והוסיפה בסוגריים, לכל מאן דבעי שלא פתח רדיו מאמצע שנות ה-60 ואילך, "מהצמד סיימון וגרפונקל". שיהיה ברור שמדובר בסיימון הזה ולא אחר. זה אכן היה אלבום הסולו הראשון של פול סיימון אחרי שהצמד התפרק ושנתיים לאחר אלבום המופת גשר על מים סוערים, אבל למעשה מדובר באלבום שני שלו: ב-1965 , בין שני אלבומים של סיימון וגרפונקל, הוציא, באנגליה בלבד, את the paul simon songbook (האלבום יצא בארה"ב רק ב-1981 , כחלק ממארז הקלטות של סיימון).

פול סיימון, האלבום, הגיע למקום הרביעי בארה"ב אך טיפס עד למקום הראשון בבריטניה. סיימון חזר על ההישג הזה במצעד האלבומים הבריטי עוד ארבע פעמים. הפעם האחרונה הייתה בחודש שעבר, עם אלבומו ה-13 , stranger to stranger , שנכנס הישר למקום הראשון. "אני מאושר ונפעם", הגיב סיימון. "אינני מכיר מוזיקאי שלא היה מתרגש להגיע למקום הראשון. תודה גדולה לכל מי שאהב את האלבום מספיק בשביל לקנות אותו. אני מקווה שהוא יעמוד במבחן הזמן".

(צילום: באדיבות הליקון)

וזו אכן השאלה: האם יש באלבום שירים שייחרטו בלב ובתודעה כמו רבים מהשירים של סיימון עם גרפונקל וסיימון לבדו? סיימון, שאמר כי הוא משתדל שכל אלבום יהיה שונה לגמרי מקודמו, כדי לשמור על העניין של הקהל במוזיקה שלו, בחר הפעם לשלב אלקטרוניקה (בעזרת המוזיקאי האיטלקי קלאפ! קלאפ!, כריסטיאנו קריסי), כלי נגינה ומוזיקאים מאפריקה ודרום אמריקה וגם כלים שעיצב ובנה המוזיקולוג הארי פארץ', השמורים באוניברסיטת מונטקלייר בארה"ב.

שאלה נוספת, חשובה: האם זה יהיה אלבומו האחרון של סיימון? לפני כחודשיים אמר לרולינג סטון, שהוא חושב על פרישה, רוצה לראות מה יקרה אם יפסיק לכתוב שירים, "דבר שאני עושה מאז שהייתי ילד בן 12 ". בשבוע שעבר הוא חזר על כך בראיון לניו יורק טיימס, בסיומו של סיבוב הופעות בארה"ב, והפעם נשמע אפילו יותר נחרץ. "אתה מרגיש שהגעת לסוף", אמר. "השואוביזנס כבר לא מעניין אותי. בכלל".

יפרוש או ימשיך, סיימון כבר עשה את שלו ומשאיר אחריו עשרות שירים מצוינים, ששר כסולן, לבדו, ועם ארט גרפונקל, החבר הכי טוב לשעבר שכיום אינו סובל אותו, ולהפך.