מי האבא?

(צילום: יוסי צבקר)

חיים נוי על "כימים אחדים" בתיאטרון הקאמרי: הצגה קסומה, ע"פ ספרו של מאיר שלו. חוויה תיאטרלית קטנה וקסומה.

ההצגה הקסומה "כימים אחדים" בתיאטרון הקאמרי  עוסקת באהבה בתקופת החלוצים ומתמודדת בשאלת "מי האבא" בקרב נער רגיש הגדל עם אימו, יודע כי יש לו שלושה אבות אפשריים, והוא שואף לדעת מי מהם אביו האמיתי. חנן שניר ביים וכתב את המחזה עם נועה ידלין על פי ספרו של מאיר שלו המנוח, על חלוצים בשנות העשרים, ועל שלושה גברים ואהבתם לאשה אחת.

זהו סיפורה של יהודית ושלושה גברים המחזרים אחריה, ובסופו של דבר היא הרה לאחד מהם. בנה של יהודית, זיידה  (זיידה הוא סבא ביידיש, והשם הוענק לו כסגולה לאריכות ימים), הוא נער רגיש שמשתוקק לדעת מי אביו האמיתי אולם אימו אינה  מספקת לו את התשובה.

העלילה מתפרסת על פני כשלושים שנה ומתרחשת בכפר בעמק יזרעאל. יהודית היא נפש טובה שמצילה משחיטה עגלה קטנה ושמה רחל, ומגדלת אותה כחיית מחמד. שלושה גברים מחזרים אחריה כאמור: משה רבינוביץ, איכר אלמן שברפת שלו היא מתגוררת. גלוברמן, סוחר בקר גס רוח, ויעקב שיינפלד, בשלן, רקדן וחייט.

רמי ברוך מגלם את שיינפלד במשחק רב עצמה ושובה לב. יואב לוי, שחקן נהדר בעל שיעור קומה, מגלם נפלא את גלוברמן סוחר הבקר. מיכה סלקטר מרשים בתפקיד רבינוביץ.

אולה שור סלקטר מגלמת נפלא את יהודית, המגדלת את בנה ומתמודדת עם מחזריה שלא בוחלים באמצעים מגוונים להשיג את ליבה. דנה מיינרט מגישה משחק ענוג ומוצלח בתפקיד נעמי, בתו של רבינוביץ.

נדב אסולין מעולה כחייל האיטלקי סלווטורה השוהה בביתו של שיינפלד, והקטע של ריקוד הטנגו הוא נפלא. אסנת בן יהודה נהדרת בתפקידה כאשת הכפרי והיא מסובבת את כל ההצגה בקטעים הקצרים שבהם היא מופיעה וכובשת את הבמה.

אבי טרמין מצוין כפפיש ודן שפירא טוב מאוד כבעל הבוחר להגר לאמריקה וחוזר כדי לקחת עמו את בתו, ששואפת דווקא להיות עם אימה. הוא גם משובח כרב. נעמה שטרית מוצלחת כעגלה רחל ומשחק הגוף שלה הוא יפה מאוד.

מי שגונב את ההצגה הוא ניר שטראוס המגלם ברגישות רבה וברוב כישרון את זיידה, והוא ראוי למחיאות כפיים על הצלחתו בגילום הדמות מילדות ועד בגרות.

בזכות הלהקה המוכשרת הצופים זוכים לחוויה תיאטרלית קטנה ומקסימה.

ויטלי פודולסקי מנגן באקורדיון ומלווה את השירים היפים והתקופתיים. יוסי בן נון אחראי למוזיקה הנעימה. אלה רוטשילד אחראית לתנועה ובמיוחד לטנגו.

חנן שניר עיצב כהלכה את ההצגה וביים אותה בכישרון  רב. רוני תורן עיצב תפאורה פרקטית ונאה. פולינה אדמוב עיצבה תלבושות ראויות ותקופתיות והפאה על ראשו של שיינפלד היא מצוינת. נדב ברנע עיצב תאורה נאותה.