מרק, בחום הזה?!

(צילום: באדיבות הליקון)

המהדורה החדשה של goat's head soup היא חגיגה לאוהבי הרולינג סטונס בזכות הבונוסים, הגרסאות האלטרנטיביות, הקלטות מהופעה ב-1973 ובעיקר שלושה שירים שיוצאים בפעם הראשונה על אלבום רשמי של הלהקה.

השבוע הוציאו הרולינג סטונס מהדורה חדשה ומורחבת לאלבום האולפן ה-11 שלהם, goat's head soup . האלבום, מ-1973 , הוקלט בג'מייקה, בריטניה וארה"ב והיה האחרון שהפיק ג'ימי מילר, שליווה את הלהקה שנים רבות.

את האלבום הוביל הסינגל "אנג'י" שכתבו מיק ג'אגר ובעיקר קית' ריצ'רדס, וניקי הופקינס ניגן בפסנתר. הלהיט נכנס הישר למקום הראשון בארצות הברית, והגיע לצמרת המצעדים גם בקנדה, צרפת, אוסטרליה ועוד. רבים האמינו כי השיר נכתב על אנג'י, אשתו של דייויד בואי, אבל ההשראה הייתה כנראה אנג'לה דנדיליון, בתו התינוקת מבת זוגו אניטה פלנברג שנולדה כשנה לפני שיצא האלבום. אגב, גם השם דנדיליון נלקח משיר של הסטונס, מ-1967 .

השיר הראשון באלבום הוא dancing with mr. d  כשהאות די מציינת כנראה דת', מוות. מיק טיילור, הגיטריסט שהחליף בלהקה את בריאן ג'ונס המנוח, קצת לפני מותו, בולט במיוחד ב- heartbreaker הפאנקי, וקית' ריצ'רדס הוא הזמר הסולן ב-coming down again בו משתתף הסקסופוניסט בובי קיז.

האלבום הצליח בעיקר בארצות הברית, שם נמכר ביותר מ-3 מיליון עותקים. אבל לדברי מיק ג'אגר, לאחרונה, "זה לא אלבום שממש מהדהד בליבם של המאזינים ואני משער שזה נכון גם לגביי". קית' ריצ'רדס אמר שהוא זוכר לטובה את האלבום בזכות העובדה שהוקלט בחלקו בג'מייקה והוא התאהב במקום, במוזיקה ובאווירה.

התקליט המקורי הכיל עשר רצועות. במהדורה החדשה יש לא פחות מ-35 קטעים, כולל שירי התקליט המקורי שעברו מיקס סטריאו חדש, דיסק של בונוסים וגרסאות אלטרנטיביות וכן דיסק של שירים שהוקלטו בהופעה ב-1973 , כולל גרסה חיה של "אנג'י". המהדורה החדשה כוללת גם חוברת של 120 עמודים, פוסטרים של העטיפה ועוד, והיא זמינה במגוון פורמטים, בדיסקים ובתקליטים. ביניהם, מארז של שלושה דיסקים+דיסק בלו ריי, אלבום ויניל כפול וגם קופסה של ארבעה תקליטים, ב-98 פאונד, שאזלה בינתיים.

דבר נוסף שישמח את המעריצים: המהדורה החדשה כוללת שלושה שירים שרואים אור לראשונה באלבום רשמי של הסטונס – האחד הוא criss cross , שני הוא Scarlet שבו מתארח ג'ימי פייג' והוקלט למעשה ב-1974 , אחרי שיצא האלבום המקורי. מעניין במיוחד הוא All the rage שג'אגר התחיל לכתוב ב-1973 וסיים אותו רק בחודשים האחרונים. לדבריו, "התקשרו אליי מחברת התקליטים ודיווחו שתוך כדי העבודה על ההוצאה המחודשת הם גילו שירים שהקלטנו ולא הוצאנו. אמרתי לעצמי: הו, לא. שירים שלא הוצאנו בזמנו, זה אומר שצפויה לי הרבה עבודה, כי אלה שירים שכנראה לא אהבנו ולכן לא סיימנו אותם. אבל כששמעתי את השירים אמרתי לעצמי: הם בכלל לא רעים".