סודות ושקרים, תאוות ואלימות

שקר בנפשנו (צילום: אייל לנדסמן)

חיים נוי על שקר בנפשנו, מחזהו של סם שפרד, המוצג לראשונה בישראל, על שתי משפחות שהאלימות מחברת ביניהם.
שקר בנפשנו, מחזהו של סם שפרד, המחזאי, תסריטאי, במאי והשחקן האמריקני, עוסק באלימות במשפחה. זוהי הפקה נוקבת וכואבת, מרגשת וטעונה. הבמאי דב רייזר הצליח לצקת בהצגה העולה בבית צבי ברמת גן את נפתולי האירועים הקשים והכואבים של שתי משפחות אמריקניות ולהאיר את הסוגיה של אלימות במשפחה באור נוקב וחד, בזכות להקת השחקנים המוכשרת.
שפרד, זוכה פרס פוליצר על מחזהו "קבורת ילד" בשנת 1978, יוצר בולט אך גם מי שהתחמק מגיוס למלחמת וייטנאם בנימוק שהוא מכור לסמים קשים, כתב את "שקר בנפשנו" בשנת 1985 , ביים והעלה אותו באוף-ברודווי עם הרווי קייטל בתפקיד מרכזי.
המחזה עוסק בשתי משפחות. סודות ושקרים, תאוות ואלימות, הכול מתערבב באירועים הפוקדים את המשפחות הללו שהם בעצם בבואה של המתחולל בהמון בתים ומשפחות ברחבי תבל.
ג'ייק הוא בעלה האלים של בס. ערב אחד הוא מפליא בה את זעמו ונמלט כיוון שהוא סבור שרצח אותה. הוא מספר על כך לאחיו פרנקי ומתברר כי בס נפגעה קשות ולקתה בנזק מוחי וכעת מתגוררת בבית הוריה, ביילור ומגי. ביילור הוא רודן בפני עצמו ומתנהג בגסות כלפי הסובבים אותו ובמיוחד כלפי אשתו הממהרת לרצות את שיגיונותיו. עד לרגע שבו היא זוקפת ראש וזוכה לנשיקה הראשונה שלה מבעלה העריץ. אנו פוגשים גם את אמו של ג'ייק, לוריין ואת אחותו, סאלי, הנאבקים על גחלת ההישרדות בבית המט ליפול מבחינת האווירה והתנהגותו של ג'ייק, שיש לו כנראה יד גם בסופו הטרגי של אב המשפחה.
יהב קדוש מגלם את ג'ייק, הבעל האלים שנראה שנפשו רופפת, ומשחק נפלא ומרגש. הוא מעצב את התפקיד באורח אמין ואין ספק שיש לו פוטנציאל נהדר. שחר פולאק הוא בעל יכולת תיאטרלית משובחת ומפגין משחק מעולה כביילור, העריץ המשפחתי הסבור שעל פיו יישק דבר. בתפקיד מגי, קסניה מרקוזה שמשחקת את האישה המשועבדת והכנועה באורח מצוין והיא ראויה לתשואות כף מיוחדות.
סיון רוזנברג מגלמת את בס, האישה המוכה שלקתה בנזק מוחי. היא מצליחה להרשים את הקהל בזכות משחק דרמטי מרגש ונוקב, ויש לה יכולת תיאטרלית בולטת. מייק, אחיה, הוא דין עובדיה המוצלח שמגיש משחק אמין וראוי לשבח. מאי אזולאי הנהדרת, המגלמת את אימו של ג'ייק, משחקת באורח ראוי לציון ויש לה יכולות דרמטיות טובות מאוד. שרון רוזנבאום מגלמת את האחות, סאלי, ומשחקה משובח, אמין ובהחלט מרגש. משחקו של עמית גיל, כפרנקי, קולח וראוי לתשבחות מיוחדות.
המחזה מועלה לראשונה בישראל והתרגום של שלומי מושקוביץ עכשווי ומוצלח. אבי שכוי עיצב תפאורה ראוייה. דנה ברלינר-קרן אחראית לתלבושות היפות. אורי מורג עיצב תאורה נאותה. דב רייזר ביים מצוין את המחזה והוא גם אחראי לעריכה המוזיקלית.