סינדרלה בנוסח רוסיני

(צילום: יוסי צבקר)

חיים נוי על לה צ'נרנטולה: הפקה תוססת ומעולה, ממתק אופראי משובח, אבל הכוכבת הראשית מבוגרת מדי לתפקיד הנערה שהנסיך מתאהב בה.

לה צ'נרנטולה מאת המלחין האיטלקי גו'אקינו רוסיני, המבוססת על סיפור סינדרלה ומוצגת באופרה הישראלית, היא הפקה תוססת, מקצועית ומעולה, ממתק אופראי משובח.
רוסיני כתב את היצירה לפי הזמנת בית האופרה ברומא והיא עלתה בבכורה בשנת 1817. רוסיני השלים את האופרה יממה לפני הבכורה. בשעתו לא נחלה האופרה הצלחה גדולה וגם הזמרים שלוהקו לתפקידים מרכזיים, למעט הגיבורה הראשית, לא היו ברמה גבוהה.
העלילה והליברית שונה מהסיפור הידוע על סינדרלה. באופרה הזו אין אם חורגת, אלא אב. אין פייה ההופכת דלעת לכרכרה, אלא קוסם ומחנכו של הנסיך, וכדור פורח. במקום נעל זכוכית, מדובר בצמיד זהב שאותו מעניקה הנערה לנסיך לסימן היכר לפגישתם העתידית. יש סברה שהחליפו את נעל הזכוכית בצמיד בגלל האיסור שחל אז על חשיפת רגלי נשים על הבמה.
העלילה מספרת כי הנסיך רמירו ומשרתו דנדיני החליפו בגדים ותפקידים במסגרת מסעם למצוא כלה ראויה לנסיך. אלידורו, מחנכו של הנסיך דון רמירו, שהוא גם קוסם, מופיע בבית האב החורג דון מניפיקו כשהוא מחופש לקבצן נכה, ומגורש על ידי שתי האחיות המרשעות. רק צ'נרנטולה, הלא היא סינדרלה, מגישה לו מזון ומשקה. על כך הוא יגמול לה טובה. העלילה ממשיכה בדומה לסיפור האגדה הידוע עד לסיום הטוב, נישואי סינדרלה לנסיך ומחילה לאחיות הרעות ולאביהן.
האופרה שזורה בתפאורה יפה ומתחלפת הנעה על צירה, מעשי קסמים, בעלי חיים ואפילו יונים אמיתיות. התלבושות היפות והפעלולים הנהדרים של כדור פורח, כרכרות עמוסות משרתים והפתעות שונות, הם הקצפת על המעשייה הנלבבת.
את הקוסם אלידורו מגלם זמר הבס האיטלקי הוגו גווארידו, בהופעה נאה ומוצלחת. מיקלוש סבסטיאן, זמר בס מהונגריה, מגלם נפלא את האב החורג.
הנסיך רמירו הוא הטנור האמריקני קנת טראוור, שהופעתו נעימה ומשובחת. את דנדיני מגלם באורח מקצועי ומצוין זמר הבריטון מצ'ילה, כריסטיאן זן.
יעל לויטה וענת צ'רני גונבות את ההצגה בדמות האחיות המרשעות. השתיים הן פרפורמריות נהדרות ויש להן קול נפלא ויכולת משחק משובחת.
אנליסה סטרופה, זמרת סופרן מאיטליה (שנוטה בעצם לקול אלט), היא בעלת יכולת ווקלית מצוינת ומשחקה יפה. אולם, לדעתי הליהוק לגביה קצת חורק כיוון שאינה מתאימה, מבחינת גילה, לגלם את הנערה הצעירה סינדרלה. גם התלבושות שלה אינן מרהיבות כפי שמצופה, לפחות באירוע הנשף. לדעתי, ראוי היה לתת את התפקיד למשל לענת צ'רני החיננית והמוצלחת מאוד, שכבר גילמה תפקיד זה בעבר.
את המופע ליוו גם שישה פנטומימאים ורקדנים מצוינים, מעין ליצני חצר או מקהלה אילמת שסייעה בהגשת העלילה. מקהלת האופרה, הפעם גברים, בניצוח איתן שמייסר , הייתה מעולה.
המנצח הישראלי הצעיר דניאל כהן , נער פלא שהצליח להעפיל לפסגות מקצועו וכיום הוא מנצח בית האופרה של ברלין, הפיק צלילים ענוגים מתזמורת האופרה, התזמורת הסימפונית ראשון לציון. ראויה לציון מיוחד נגנת הצ'מבלו יעל קרת, שהפעימה ברצ'יטטיבים.
ההפקה הזו מבית היוצר של בית האופרה המלכותית של ולוניה מליאז', בלגיה, בוימה בידי ססיל רוסה וז'וליאן לובק. הצמד גם אחראי לעיצוב התפאורה והתלבושות, ואפילו התאורה והכוריאוגרפיה.