סיפורים מהבריכה
דצמ 27
(צילום: יואב איתיאל)
סיפורים מהבריכה
חיים נוי על אקווריום, בתיאטרון חיפה: הצגה ייחודית, מרגשת, מצחיקה וצובטת בלב, המורכבת מקולותיהם של אנשים קשישים, מפיהם של השחקנים הצעירים.
"אקווריום", בתיאטרון חיפה, היא הצגה ייחודית, מרגשת, מצחיקה וצובטת בלב.
העלילה עוסקת בנבחרת שחייה אמנותית, המתאמנת ומופיעה בבריכת שחייה וההצגה מורכבת ממערכונים קצרים, ביניהם שזורים מנגינות ושירים, כולה בתנועה של ריחוף, אבל במים. המיוחד בהצגה הוא בכך שהשחקנים מדברים, אך לא בקולם: אלה הקלטות של אנשים מבוגרים, והשחקנים, כולם חברי הקבוצה החיפנית של תיאטרון חיפה, מבצעים את הדיאלוגים בטכניקת ליפ-סינק. כלומר , מדובבים בתנועות שפתיים את קולות הקשישים, במבטאים שונים. הניגודיות הזו, שחקנים צעירים משמיעים טקסטים מדובבים של אנשים קשישים, היא המקנה ליצירה ייחודיות ומימד חדש של חוויה תיאטרלית.
ההפקה ליקטה הקלטות של קשישים המספרים על חיי היום יום, זקנה, משפחה, מין והמוות האורב לכולם. חלק מהקולות מבוימים וחלק הם טקסטים של שיחות מתכניות דוקומנטריות בטלוויזיה.
בבריכה שוחים ומתאמנים אמנם צעירים, אולם האנשים החדשים הבוקעים מגרונם הם שילוב של צעירים ומבוגרים. לקול כבר אין משמעות והגוף מקבל צורה חדשה. אנו חוזים בפכים קטנים מחייהם של מי שדמותם מרחפת לפנינו, מתרגשים וצוחקים איתם ומקבלים צביטה בלב, לשמע הטקסטים הכואבים, רוויי העצב. התוצאה מרגשת מאוד, ואף מצחיקה. זהו תיאטרון שונה ואחר שלמיטב ידיעתי, כמוהו לא הוצג בהפקה רפרטוארית.
מספר סצנות בהצגה מיוחדות ונהדרות, בהן הרחצה במלתחה, מטר הבדיחות והצחוקים היכנאיים, שירת העבדים והטקסט המסיים, על המוות והחידלון.
מיטל נר, קרן אור, ארז ביטון, חן גרטי, נגבה מאור, ולדיסלב פסחוביץ, רון ריכטר וארז שהרבני מבצעים את הטקסטים המדובבים באורח מופלא ומעולה. התנועה שלהם מצוינת והמשחק הוא משובח.
רוני ברודצקי עיבדה את הטקסט וגם ביימה בכישרון רב את להקת השחקנים. טל קון עיצבה את התנועה הנפלאה המלווה ללא הרף את ההפקה . רות מילר עיצבה את התלבושות, בגדי ים וחוף, ואת התפאורה המינימאלית, המדמה בריכת שחייה ומאחוריה מלתחות. אגב, סצנות המלתחות הן נהדרות. חני ורדי עיצבה תאורה משובחת. נדב ויקינסקי הוא המנהל המוזיקלי והאחראי למוזיקה הנעימה. במופע שזורים יצירות סימפוניות ושירים עברים. המיזוג של שירת העבדים מהאופרה "נבוקו" עם השיר "לא שרתי לך ארצי" , הוא עיצוב מופלא. אורי אוריין אחראי להדרכת הליפסינק של השחקנים, והתוצאה היא מעולה.
זו יצירה חדשנית הגורמת קורת רוח ונחת לצופים ואין ספק שמדובר בתרומה מעניינת ויפה מאוד לרפרטואר התיאטרלי של השנה.