סעודה צרפתית משובחת

(צילום: ז'ראר אלון)

חיים נוי על אבא גוריו, עיבוד בימתי ליצירת המופת של אונורה דה בלזאק. סיפור על בצע כסף ואהבה ללא גבול של אב לבנותיו.

אבא גוריו בתיאטרון הבימה, על פי הרומן הנודע של אונורה דה בלזאק, הוא מופת של חוויה תיאטרלית בביצוע להקת השחקנים המשובחת.
שחר פנקס עיבדה למחזה את אחת מהיצירות הנודעות בספרות העולמית, העוסקת במרוץ אחר הכסף, הפער בין השכבות השונות, תאוות בצע וניצול הורים על ידי בני משפחה . הבמאית שיר גולדברג הניבה הפקה מעולה שאין בה רגע דל וביחד עם המוזיקה הנפלאה של שלמה גרוניך היא מהווה סעודה צרפתית משובחת.
העלילה עוסקת באבא גוריו, שהקריב את כל הונו ועולמו כדי לרצות את בנותיו החמדניות. גוריו היה יצרן אטריות שהפסיד את כל רכושו כדי לממן את בנותיו הנשואות לבני זוג לא יוצלחים ותאבי בצע אף הם. באחת הסצנות הוא מגיע בפה נטול שיניים , כיון שמכר אותן לממן עוד דרישה כספית של אחת הבנות. בערוב ימיו הוא מתאכסן באכסניה העלובה של מאדאם ווקה בפאריז. שם גם מתארחים מספר דיירים המהווים מיקרוקוסמוס של החברה הצרפתית של העיר השסועה של המאה ה-19.

כוכב ההצגה הוא יעקב כהן מגלם באורח נפלא ובכולת משחק משובחת ונוגעת ללב את גוריו, הדמות הטראגית, העלובה והרופסת.
עידו ברטל מגלם את ראסטיניאק המשתוקק לעורר רושם ולהתערות בחיי החברה בבירת צרפת ותוך כך מרושש את אימו. ברטל משחק באורח מצוין ורב רושם, מקצועי ומוצלח. דוית גביש נפלאה בדמות בעלת הפנסיון ואימו של רסטיניאק. משחקה שובה לב, מוקפד ומרגש.
מאיה מעוז מגלמת את המבשלת ואת הרוזנת ומשחקה, בשני התפקידים, מעולה ומקצועי. שמיל בן ארי, שחקן מצטיין, מוצלח מאוד בתפקידו המשובח כווטרן, אחד הדיירים, עבריין ונוכל. שחר רז הוא המספר ועוד דמויות, מפגין יכולת נפלאה ומשחקו מהווה מעין מרקם המאגד את כל המחזה. לאה גלפנשטיין , כדלפין, אחת מבנותיו של גוריו, משחקת באורח חינני ומוצלח. נעמה ארמון כאנסטאזי, בתו השנייה של גוריו, מצטיינת ברגש ובמשחק נפלא.
רוברט הניג כדייר פוארה, מדגים מהו משחק מקצועי מוקפד ונהדר. אלינור פלקסמן מקסימה ומוצלחת כדיירת וכמשרתת ומצטיינת בשירה ובמשחק. אושרת אינגדשט כדיירת ויקטורין, דיירת נוספת, נעימה ומוצלחת במשחקה ובקולה. דניאל סבג משחק היטב את ביאנשון, סטודנט המתגורר באכסניה.
סשה ליסיאנסקי עיצב בהצלחה תפאורה נהדרת ועם זאת פרקטית וצנועה. מאור צבר עיצב תלבושות תקופתיות יפות. שרון גל אחראית לתנועה המקסימה על הבמה ומרטין עדין עיצב תאורה ראויה.