עסק שחור

(צילום: זוהר שיטרית)

גיא טנא על אלבום הבכורה של גיא מזיג: תוסס, צבעוני וכיפי.
אלבום בכורה, השחור החדש, לגיא מזיג, יוצא להקת הדורבנים, שהוציאה אותנו לרקוד במהלך העשור שעבר ונמוגה. מזיג, מהיוצרים העיקריים בלהקה הלודאית ההיא, הביא עמו את הצלילים הפאנקיים שלה, והאלבום הנוכחי מושתת ביסודו על הסול האמריקאי עם גיחות לרוקנרול ובלדות.
לאחר שיר פתיחה מייגע למדי, העניינים מתחילים להתחמם עם רוצה שנתממש, בו מתארח עידן רייכל בפנדר רודס. כאן, כמו באת הלהיטי, מזיג מקיף עצמו בחבורה נרחבת של נגנים ובכך מזכיר את להקות הפאנקי-סול הגדולות של הסבנטיז- אייטיז כמו Kool and the Gang ,Earth Wind and Fire וגם את פורטרט המיתולוגית, שהשפיעה רבות על מזיג, באופן הביצוע וההגשה.
מתעורר מאוחר הוא רוקנרול גיטרות כיפי, אמריקאי מאד, כזה שאפשר היה לשמוע מדני סנדרסון וכוורת, בתקופה המוקדמת מאד שלהם, בהשפעת The Allman Brothers ו- Moby Grape . עושה קסמים ורוקנרול מוכיח שלמזיג יש יכולת מגוונת של ביטוי כמלחין ומבצע. הגרון של מזיג אפילו מגלה סימנים שהוא ניחר מדי פעם ואין עדות חזקה מזו לביצוע רוק אמיתי.
החלק המשמעותי והמובחר באלבום מגיע עם לבד במדבר. אין מה לומר, מדובר באחד השירים הטובים של העת האחרונה, פשוט כי יש בו הכל: טקסט חד, מהוקצע, בעל אמירה משמעותית לגבי החיים של כל אחד ואחד מאתנו, כזה שטוען משהו שלא נשמע בדרך כלל באטמוספירה היונית של המוסיקה הישראלית. לשמוע ברוק הישראלי "כיוונו לשלום וכיוונו עלינו נשק", ואמירות נוספות ברוח זו, הכל בתוך עיבוד מהודק וללחן סוחף ונדבק, זה הישג בתוך הישג. אהבתי מאד גם את כמו פעם, עוד תזכורת לטעם הנוסטלגי של מזיג, שמביא הפעם סאונד גדול ועשיר, כיף אמיתי.
הבלדה הארוכה אם רק תדברי מחזירה אותנו גם לפן הבלדי של "הדורבנים", כור מחצבתו של מזיג. בקול עדין , על בסיס גיטרות אקוסטיות וכלי מיתר, הוא חותם בצורה נוגעת ללב ורגישה אלבום בכורה תוסס, צבעוני וכיפי.
מומלץ !
השתתפו באלבום לפי סדר הא'-ב': אדיר כוכבי, ארן לביא, ברק יחזקאלי, גיא ווב, גיא מזיג, גילי לייבוביץ', גל דהן, גלעד רונן, דני שניידרמן, חן שנהר, טל רונן, יוני חזק, יונתן דנינו, יוסי מור, יעלי ארז, ירון באנר, מגי היקרי, מיכאל שוורץ, נדב גיימן, נועה איילי, נועם חיימוביץ' ויינשל, ניצן קנטי, עדי כהן, עידו זלזניק, עידן רייכל, פיני אהרונבייב.