פינת הקומוניקט (וינטג')

החודש לפני 50 שנה יצא kimono my house של ספארקס שהיה התקליט השלישי של ההרכב אך הראשון שזכה להצלחה מסחרית משמעותית בזכות שני הלהיטים הגדולים, "עיר זו אינה גדולה מספיק עבור שנינו" ו"שעת החובבים".

התקליט חיפה, נציגת חברת התקליטים איילנד בישראל, הפיצה את התקליט. העיתונאים ועורכי המוזיקה ברדיו קיבלו עותק שעליו מדבקה על צד התקליט שעליו שני הלהיטים, כדי שחלילה לא יתבלבלו וישדרו שיר אחר.

בקומוניקט בעברית לא היסס הכותב (או מתרגם הקומוניקט המקורי), להצמיד לספארקס את התואר, יורשת החיפושיות, עם כוכבית. "אין להסיק מכך כאילו הלהקה מחקה את החיפושיות. הכוונה היא שמבחינת התמליל והמוזיקה יצרו הספארקס אלבום מתוחכם מאוד המבוסס על שירים הומוריסטים ועוקצניים ומוזיקה קליטה ועם זאת בלתי שגרתית".

לפני 50 שנה עוד לא היו הרבה קליפים בטלוויזיה הישראלית, ולכן הודגש בקומוניקט, למען הסר ספק: "מי שאינו מודע להרכב הלהקה עלול לטעות ולחשוב שזו להקה נשית עקב קולו של הזמר".

הזמר הוא ראסל מאאל, מנהיג הלהקה לצד אחיו, רון, שעורר פרובוקציה בגלל המראה שלו, השפם והתספורת שיותר מדי הזכירו את הצורר הנאצי, וגם ציטוטים פרובוקטיביים שלו שלו בנוסח "לא הבינו את היטלר".

למרות הפרובוקציות של רון מאאל, כאמור, שני להיטיה הגדולים זכו להצלחה רבה ושודרו בישראל, ללא חרם, רשמי או בשתיקה, בתחנות הרדיו.

לאלבום: