פרשת פוגל
יול 07
(צילום: כפיר בולוטין)
חיים נוי על "בעלת הבית" בבית ליסין, ע"פ ספרה של נועה ידלין: הצגה נוקבת, מרירה וקולחת, דרמה על אשת ציבור מהשמאל הנחשדת בעבירות שחיתות, ומשפחתה המתמודדת עם המשבר הקשה. חוויה תיאטרלית משובחת.
"בעלת הבית" בתיאטרון בית ליסין הוא מחזה המבוסס על ספרה של זוכת פרס ספיר, נועה ידלין, העוסק באושיית ציבור מהשמאל המואשמת במעילה בהיקף מיליוני שקלים. זהו מחזה הנושק לחיים הציבוריים בארצנו המועלה בהפקה צנועה וקסומה בבימויו של עידו רוזנברג, ומבוצעת בידי להקת שחקנים מוכשרים ובראשה יונה אליאן-קשת. ההצגה, שכתבו שלומית ארנון בר-לב וליאת פישמן לני על פי ספרה של נועה ידלין, היא נוקבת, קולחת ומרירה,
העלילה עוסקת בפרופ' אלישבע פוגל, סמנכ"ל מרכז הירש העומדת לקבל פרס מפעל חיים על תרומתה לחברה, ליוזמות ציבוריות ברוכות ולמען איחוד עמים, הנחשדת בשחיתות ובגניבת כספים בהיקף נרחב. פוגל המומה מהחשדות כלפיה וטוענת לחפותה ומשפחתה יוצאת להגנתה. אולם, אט אט צצים בקיעים גם במשפחה והכתם שפגע באמם, דבק גם עליהם.
המשטרה מציגה שאלות נוקבות שאין להם תשובה וכל אחד מבני הבית מגלה פרשנות משל עצמו למצב החדש שנקלעו אליו. ניגוד העניינים מאיים לפרק את המשפחה. הסוף הוא מפתיע וזוקף לעבר הצופים את המציאות העגומה.
ההצגה שזורה בפעלולי בימוי מוצלחים של עידו רוזנברג. הסצנה בזום עם היחצן האמור לנהל את המשבר שבו שרויה פוגל ובני ביתה היא מוצלחת במיוחד. אין ספק כי מדובר בהצגה רבת קסם, נוקבת המעניקה חוויה תיאטרלית משובחת.
יונה אליאן קשת מגלמת את אשת הציבור אלישבע פוגל. משחקה הוא מעולה, מקצועי ומרגש, נוסך אמינות ואמפתיה ומלא עוצמה תיאטרלית. תום חגי, שחקן בעל פוטנציאל משובח, נפלא כבן הצעיר, פסיכיאטר העומד להנחות תכנית ראליטי, והוא גונב לא אחת את ההצגה, במשחק מוחצן, קולח והחלטי.
רוברט הניג כבעלה של פוגל, בן עמי, מגיש משחק אמין, מקצועי ומושלם, כראוי לאחד מוותיקי הבמה. יעל וקשטיין מוצלחת מאוד בתפקיד הבת אביטל, אדריכלית, שפוגל העדיפה על פניה אדריכל ערבי לתכנון הבית, והיא משחקת בצורה אמינה ונעימה. אלירן הרוש מגלם יפה מאוד את בעלה. ליניב לוי, בתפקיד הבן אסא, יש יכולות תיאטרליות מצוינות ונוכחות בימתית מוצלחת מאוד. ענבר דנון כגרושתו, יפעת, רופאת ילדים, בולטת מאוד בתפקידה הקצר אך המוקפד והיפה, ומוכיחה שיש לה פוטנציאל מרשים.
התפאורה של אדם קלר היא פרקטית ונאה. אורנה סמורגונסקי עיצבה תלבושות יפות. עיצוב התאורה של קרן גרנק הוא מוקפד ומוצלח. המוזיקה של ניר לוגסי-שלו, שחקן ומוזיקאי, בוגר בית צבי, היא מרשימה ומרטיטה.
ליאת פישמן לני ושלומית ארנון בר לב, הצליחו להעביר את ספרה המרשים של נועה ידלין באורח נהדר אל הבמה של תיאטרון בית ליסין והתוצאה היא הצגה יפה, הנושקת גם לחיים הציבוריים בארצנו.