צילום מאתמול: 26 ביולי, 1979

השבוע לפני 40 שנה, הגשש החיוור ועפרה חזה בשער להיטון, לכבוד הסרט "שלאגר". יש גם ביקורת על פסקול הסרט. "מי שישמע את שירי הסרט מבלי לצפות בו – לא יבין מה רוצים ממנו", כתב המבקר. "רמת המוזיקה והעיבודים של צביקה פיק היא בינונית, אך די בזה כדי להעמיד בצל את הסרט. אשר לתמלילים של אסי דיין, מי שינסה להקשיב להם ברצינות בוודאי ירצה לשלוח אותו למאסר באשמת התעללות בשפה העברית. ברם, מי שייקל אותם כבדיחה, ישמע אותם ביתר רוגע". כמו את השיר הזה.

מספר שבועות קודם לכן, בלהיטון, התפרסם ראיון עם אסי דיין על סרטו החדש. אסי הבהיר מראש שעשה את הסרט בשביל הקהל, לא הביקורת. "המטרה היא להצחיק", אמר. הוא סיפר שהסרט הופק בתקציב של ארבעה מיליון לירות, צנוע בהשוואה לתקציבים של סרטים ישראלים אחרים, "זאת, בעיקר, בגלל שאין לי אשליות לגביו. הסרט לא ידבר לקהל זר ומכיוון שהקהל בישראל מצומצם יחסית, לא יכולתי להוציא מיליונים ולקוות להחזיר את ההשקעה".

דיין נשאל אם אינו חושש מתגובות נזעמות על השימוש בסרט במילים כמו צ'חצ'ח ופרחה, וענה, "כמובן שלא. זוהי השפה בה אנו מדברים בחיי היומיום. אנשי 'רגע של עברית' (פינה ברדיו בה תיקנו שגיאות בעברית, לפי האקדמיה ללשון), יכולים להמשיך לעסוק ברגע שלהם. השפה של שלאגר עוסקת בחיים".

השבוע לפני 40 שנה, "שיר הפרייכה" (כך אייתו במצעדי הפזמונים את המילה העממית), במקום השלישי בגלי צה"ל, שמיני ברשת גימל. "דיסקו טנגו" של הגשש החיוור, שישי ברשת גימל ובמקום ה-13 בגל"צ.

עצוב להביט בתמונה: עפרה חזה מתה בגיל 42 . ישראל פוליאקוב, פולי, האבא שלה בסרט, היה בן 66 במותו, בשנת 2007 . אסי דיין מת ב-2014 בגיל 68 . אבל הסרט נשאר אחריהם ועוד יותר ממנו, הלהיט הנצחי שכתבו אסי וצביקה פיק. "פעם כשיהיה לי זמן להיות גדולה", שרה עפרה חזה, והזמן נגמר, ובשנה הבאה יציינו אוהביה הרבים עשרים שנה למותה. כבר עשרים שנה.