צ'כוב היה כאן

וניה, סוניה, מאשה ושפיץ (צילום: ז'ראר אלון)

חיים נוי על וניה, סוניה, מאשה ושפיץ, קומדיה נשכנית בהפקה משותפת של הקאמרי ותיאטרון חיפה, שבה גיבוריו של צ'כוב נולדים מחדש ומחפשים את זהותם.

וניה, סוניה, מאשה ושפיץ, הם גיבורי הקומדיה הנשכנית של כריסטופר דוראנג . הוא דלה אותם – רובם – ממחזותיו של צ'כוב ושוזר בהם רוח חדשה ועכשווית, עם הרהורים לגבי חייהם ואהבותיהם. ההצגה, המועלית במשותף על ידי תיאטראות חיפה והקאמרי, מעניינת, קולחת ברובה, ומבוצעת בידי להקה מוכשרת המעניקה לצופים רגעי נחת תיאטרליים.
העלילה עוסקת באח ואחות המתגוררים בביתה של אחות נוספת שלהם, שחקנית מפורסמת. יום אחד היא נוחתת לביקור קצר, מאובזרת בחתיך התורן שלה, הצעיר ממנה בשנים רבות. לגיבורי המחזה הוענקו שמות גיבוריו של צ'כוב שהיו חביבים על הוריהם שוחרי התיאטרון והספרות. בעצם לכל המשתתפים שמות השאולים מהעולם הספרותי הזה, למעט בן הזוג הצעיר המתהדר בכינוי שפיץ, אולי להעיד על סגולותיו . לעלילה חודרת נינה שבאה לבקר את דודיה הגרים בשכנות והיא מעוניינת להכיר את השחקנית הנודעת וגם להתקרב אל חיי הזוהר והתיאטרון. בתוך הקלחת ההזויה מתרוצצת עוזרת הבית קסנדרה, מעין מכשפה, שכל פליטות הפה שלה מתגשמות והיא שמנווטת את ההצגה אל גורלה.
שפיץ המפגין את גופו השרירי חומד את קרבתה של נינה, למגינת ליבה של מאשה, שאינה יודעת מה צפוי לה בהמשך. בין לבין מהרהרת מאשה על מכירת הבית בו שוכנים אחיה, וניה וסוניה, ממש כמו בסיפור של צ'כוב על הדוד וניה. הסוף מתאזן כמובן בין היתר בזכות העוזרת ההזויה והשלווה חוזרת למשכנם של בני הבית.
משה נאור ביים הצגה מעניינת , נינוחה, מוקפדת ומרתקת, קולחת לרוב, אם כי ישנם פרקי זמן שראוי היה להחישם. בזכות השחקנים המוכשרים אנו מתענגים על קומדיה רווית הרהורים על מהות החיים והיחסים המשפחתיים. רמי ברוך הוא וניה ומשחקו נפלא ומענג.
אודיה קורן מגלמת את סוניה ומגישה משחק מלבב, מקצועי ומשובח. ענת וקסמן מגלמת את מאשה, במשחק שהוא כליל השלמות, נופת צופים, מקצועי ומעולה. שפיץ הוא גל אמיתי, שחקן טוב מאוד וחתיך הורס, המפגין חיטובי גוף וריבועים, לרוב בתחתונים. יש לו גם הישג שלא רואים כמותו: לבישת מכנסי ג'ינס בלי עזרת ידיים. בענטוזי גוף בלבד. דנה מיינרט (נינה), מוכשרת מאוד ובעלת פוטנציאל תיאטרלי רב. מי שגונבת את הצגה היא תיקי דיין כעוזרת הבית המטורללת שהיא, אולי, היחידה שרואה את האמת . תיקי היא גברת התיאטרון, בעלת יכולת משחק מצוינת.
הנוסח העברי של רבקה משולח קולח, עכשווי ורהוט. סשה ליסיאנסקי עיצב את התפאורה הנאותה והיפה שמלווה אותנו לכל אורך ההצגה, חדר האורחים בבית המשפחה. אורן דר עיצב תלבושות מוצלחות ויפות מאוד. רונן לוין עיצב את התחפושות היפיפיות. חני ורדי אחראית לתאורה הראויה ואורי וידיסלבסקי לעיבודים המוזיקלים הנעימים.