קובי פוגש את לולה
אוק 26
(צילום: יח"צ)
הלובי של קובי, של קובי לוריא, צובר תאוצה ופופולאריות וכתוצאה מהביקוש הגובר הוא משנה מקום ועובר לצוותא ה"גדולה" (אולם לולה), החל במוצ"ש, 5 בנובמבר. לוריא כותב, בלעדית ללהיטון.קום, על המופע המצליח שלו.
הלובי של קובי, ערב המבוסס על חומרים שלי, זה הגשמת חלום. למזלי נפגשתי באנשים נהדרים שלולא הם, הייתי ממשיך לחלום. קודם כל גילה חסיד, שאיתה יש לי היכרות רבת שנים, והיא המנהלת המוזיקלית של הפרוייקט, המוציאה והמביאה. כל הנסיון והכישרון שלה היא מביא לחזרות ולבמה, ואיתה אפילו מה שקשה הופך לקל. גילה הביאה איתה את קו 4 , הרביעייה המופלאה וההרמוניה הנהדרת שלה: צבי שרף שהוא תותח בפני עצמו, בן יוסף ושרית שחף שהם זמרים יוצאים מן הכלל ומאיר ברבי, כישרון שלא רואים הרבה כמותו. על הבמה מנגנים הבסיסט הנהדר אלכס ספיבק והמתופף אלון הלל שעליו כל מילה מיותרת. כבוד ותענוג להופיע איתו.
רוב הערב מורכב מחומרים חדשים יחסית (משלוש השנים האחרונות). חלק מהשירים נכתב עבור שייקה לוי וחלק ישירות להרכב. החומרים למראית עין די שובבים, אפילו מצחיקים (לשמחתי, הקהל צוחק הרבה בערב הזה), אבל בפנים הם די עצובים. שירים על כל מה שקורה לנו כאן בארץ הזאת ולאן אנחנו הולכים. אנחנו מדברים על ההתחרדות (ברוך השם תודה לאל), על בולמוס הדרכון השני ועל הטייקון שמתקשה להירדם. על כך שאסור לדבר משהו החורג מעט מן הקונסנזוס (המזוייף והכפוי), והעתיד בו לא נוכל לומר מה שבלבנו אלא בקודים (בשיר חדש הנקרא נה-נה-נה, לאמור: אני כבר אשיר לכם נה נה נה ואתם כבר תבינו למה הכוונה). עוד במופע, המנון מדינת תל אביב ושיר פרידה מהדמוקרטיה. כל אלה ואחרים משולבים בשירים ידועים שכתבתי ("בוא שיר עברי", "הם בזמר הזה", "הלאה" ועוד).