קונצרט תיאטרלי
מרץ 30
(צילום: אייל לנדסמן)
חיים נוי על רביעייה: הצגה על חברות וזקנה בביצוע ארבעה מגדולי הבמה המרגשים את הצופים במשחק מענג, שופע אנרגיה מדהימה.
רביעייה, בתיאטרון הספרייה ברמת גן, היא קונצרט תיאטרלי שבו מככבים גדולי הבמה העברית, והם מרגשים את הצופים בפכים קטנים שבחייהם ובחוויות העוסקות בדייטים, בגידות, מחלות, סקס, זקנה ומוות.
כלות פרס ישראל לתיאטרון, ליא קניג ומרים זוהר, חוברות לענקי הבמה יהודה אפרוני ואילן דר וארבעתם עושים על הבמה כבוד למקצוע, במשחק שהוא עונג תיאטרלי צרוף, הגורף, ובצדק, מחיאות כפיים .
ההצגה, בבימויו של רועי הורוביץ, שגם אחראי לנוסח העברי, עולה לראשונה בישראל, אם כי, המחזאי האמריקאי דן קלאנזי, שנכח בבכורה, כבר כתב מספר הצגות שהועלו בתיאטרון הספרייה.
רביעייה היא הצדעה לשחקנים מוכשרים ולמחזה מצוין, הפורט את רגעי החיים היפים ולצידם קשיים, מתחים וחשש מהבאות. הכל עטוף באהבה רבה ובמשחק נהדר.
העלילה עוסקת ברון וג'ודי, רות וארי, שני זוגות חברים מזה 37 שנים, רביעייה שידעה רגעי שמחה ועצב, אירועים וחוויות, חלקן מטלטלות. הדמויות משחזרות את תחילת הפגישות בינם לבין עצמם ועם שאר החברים. את ההתמודדויות עם הקמת משפחה, מחלות וטרגדיות. חוויות של התבגרות, בגידות, אובדן בת משפחה, ואחר כך הזקנה, עד לחידלון הסופי.
השחקנים מתייצבים מאחורי דוכני נואמים ומולם חוברות ההצגה. מאחוריהם וילון ארגמן , שולחן וכיסאות, כאילו מדובר בהופעת הרכב נגנים או מופע קברטי. ההצגה נעה בשצף קצף, באנרגיה מדהימה ובתוספת מקצבים ואפילו שיר תוסס וחצוף.
ליא קניג מוכיחה שוב שהיא חיית במה. עולצת, סונטת, מדברת גסויות, מתרוצצת על הבמה ומגישה את המשחק המופלא והנהדר שלה.
מרים זוהר, כרגיל, מגישה משחק משובח והטקסטים זורמים מפיה במרקם קצפתי. יהודה אפרוני מרשים ומכובד, משחק מצוין ויודע גם להגיש פזמון ושיר. אילן דר הוא שחקן נהדר ושופע הומור.
רות דר אחראית לעיצוב החזותי ההולם והראוי. ירון פריד אחראי לנוסח השירים ושמוליק נויפלד למוזיקה המוצלחת. אורי מורג עיצב את התאורה המוקפדת.
ההצגה מעלה על במה אחת, אולי לראשונה, שחקנים מהמעולים ביותר בארץ, שמאחוריהם עשרות שנים של עשייה תיאטרלית. פנינה של הצגה ופנינים של שחקנים.