קינג בהיכל

(אוסף פרטי)

אהרון מורג חוזר אל ההופעה של בי.בי. קינג בהיכל התרבות בתל אביב, ב-1982 . הר געש של תשואות סוערות.

בי.בי. קינג הופיע בישראל בפעם השנייה בנובמבר 1982 . עשר שנים קודם לכן הוא כמעט והחמיץ את ההופעה, לאחר שנפצע בידו כשהחליק ונפל בביקורו בים המלח. "לא ביטלנו את ההופעה", סיפר במסיבת עיתונאים בתל אביב (אותה ניצלתי כדי להחתים אותו על כתבה מקדימה להופעתו). "אני מבטל רק אם אינני יכול בשום אופן לשיר".
אז, לפני כ-33 שנה, הוא שר וניגן ועוד איך: קינג הופיע פעמיים באותו ערב. קינג, כדרכו, לא שר כשניגן בלוסיל (כך הוא קורא לגיטרה שלו, כל הגיטרות שניגן בהן לאורך עשרות שנים), וכשהוא ניגן, לא שר. לדבריו, קשה לו לעשות את זה ביחד כמו שצריך, אבל "כשאני מנגן, אני שר בראש שלי".
מנגן, שר, נותן לקהל תמורה מלאה לכספו, וחוויה מוזיקלית בהיכל התרבות שהיה "היה הר געש של תשואות סוערות". אהבתי איך שהוא מנגן, בעיניים עצומות, על פניו הבעות של אושר, קנאה, כעס וכל קשת הרגשות האנושיים.

במסיבת העיתונאים הוא נשאל מה סוד ההצלחה המתמשכת שלו והקריירה שהחלה בסוף שנות ה-40 . הוא השיב, חף מצניעות מזויפת, "אני יודע את העבודה שלי, ואני טוב".
בי.בי. קינג היה טוב מאוד. המלך מת, ולנו יש עכשיו את הבלוז.

בי.בי. קינג בהופעה ב-1985