קצר ורועש

(צילום: יח"צ)

גיא טנא על להקת Random Dogs : בזכות קציר-נגן החדש שלה, מצאתי עצמי מתגעגע לרוק אמיתי. מומלץ.

להקת Random Dogs הוציאה קציר-נגן חדש, Tell Yourself a New Story , בהפקתו של ג'ון מיטשל (Funeral for a Friend) , חמש שנים לאחר אלבום הבכורה שלה.

בן רייזמן בשירה ואקוסטית, דעאל קמפבל בבס, אורן רונן וגיל מאיר בגיטרה חשמלית ויונתן אלטר על התופים, הוציאו תחת ידיהם חמישה שירים (מהם חידוש אחד), בעלי צליל אופייני של רוק גיטרות, על סף רוק כבד, מבלי לוותר על המלודיה והתקשורתיות.

הפתיחה California , הוא שיר מסע מלא באנרגיות חיוביות ובמחוות למדינה האמריקאית. ב-Clame to Fame , הלהקה מגיעה למחוזות שמקשרים את הדיסטורשן עם מנגינות קליטות שפונות לקהל רחב.

ב –Mankind Down מתארחת בשירה דיאנה גולבי , שקולה העמוק והעוצמתי משתלב היטב עם הסאונד של הלהקה. מיטשל המפיק הצליח להתחמק ממלכודת חומת הצליל שארבה לכלבים האקראיים  ובמקום הצפה של גיטרות, ידע לשמר את התרומה הסגולית של כל מוסיקאי באלבום כולו. כאן המקום לשבח את המתופף אלטר שמרשים במיוחד.

דווקא החידוש ל-Crazy של נארלז בארקלי פחות עבד, לטעמי. אהבתי אותו פחות משירי הקציר-נגן האחרים. אולי שפע החידושים ששמעתי, אולי המקור המרתק לכשעצמו, ואולי משהו צפוי מדי שגרם לי כמעט להכיר את החידוש עוד לפני ששמעתי אותו כלל ואז לומר לעצמי "זה היה ברור", מייד לאחר הפתיחה.

לא מצאתי ברוק המחוספס של רנדום דוגז  משהו חדש או חדשני, הטקסטים לא פרצו שום דרך, אבל זה ממש לא חובה. מה שיש ללהקה בשפע זה מחויבות סגנונית, אנרגיות, קו מאפיין ובעיקר גישה של רוקרים אמיתיים לנגינה. בזכותם, וואללה, מצאתי עצמי מתגעגע לרוק אמיתי. מומלץ !