ראשית צמיחת הרוע

(צילום: ז'ראר אלון)

חיים נוי על נעצר בחצות, בתיאטרון הבימה: דרמה דוקומנטרית מרגשת בכיכובם של גילה אלמגור ורן דנקר, על עורך דין גרמני-יהודי אמיץ ששם את היטלר ללעג ולקלס ובסופו של דבר שילם בחייו.

נעצר בחצות היא דרמה דוקומנטרית מרגשת על אירוע מראשית הנאציזם. ההצגה, בתיאטרון הבימה, מאפשרת לגילה אלמגור להרשים את הצופים במפגן של משחק עצמתי ונוקב.
המחזאי האנגלי מארק הייהרסט כתב מחזה המהווה מעין רפורטאז'ה והמביא לצופים פרשיה אמיתית, אודות האנס ליטן, עורך דין יהודי מגרמניה ששם את היטלר ללעג ולקלס. ליטן העלה את היטלר לדוכן העדים במשפט שניהל נגד ארבעה חיילים מפלוגות הסער, במשפט שהתקיים בברלין בשנת 1931. ליטן לעג להיטלר כשניסה להוכיח את הקשר המובהק בינו לבין פלוגות הסער של האס.אס, בריונים שחתרו למהפכה בכוח הזרוע. היטלר טען כי הם היו רק ספורטאים ואילו ליטן כינה אותו שילוב של הברון מינכהאוזן ואטילה ההוני.
שנתיים מאוחר יותר מונה היטלר לקאנצלר וניצל את שריפת הרייכסטאג, שהוא עצמו היה אחראי לה, לעצור את מתנגדי השלטון וביניהם הפרקליט ליטן.
המחזה עוסק בסיפורו הטראגי של ליטן שהושלך ממחנה מעצר אחד למשנהו והגיע גם לדכאו, ואת סיפורה האמיץ של אימו שנלחמה בכל כוחה כדי להביא לשחרורו. היא עוררה את דעת הקהל בארצה ובאנגליה, נפגשה עם אישים וניהלה שיחות נוקבות עם קצין אס.אס שהיה אחראי למעצרים. הסיום היה כנראה צפוי מראש: ליטן , שלא נפל ברוחו, הפך לבסוף לשבר כלי והחליט להצטרף לידידו במחנה ושם קץ לחייו.
הפרשיה הזו, שאינה מוכרת כל כך לציבור הרחב, מעידה על ראשית צמיחת הרוע והתהוות כוחות הרשע. היא מלמדת על החוסן האישי של המעורבים בפרשה ובראשם אימו של ליטן, אירמגארד. אין זו הצגה במובן הרגיל של תיאטרון. זו דרמה המוגשת לצופים בתצורה ייחודית, המגוללת את האירועים מנקודת מבטם של ליטן וחבריו, הנאצים ובני משפחתו ובראשם האימא.
הבמאי משה קפטן יצר מחזה מרגש מאוד ומרשים והעניק לגילה אלמגור תפקיד רב עוצמה ונוקב. ביחד עם להקת השחקנים המוכשרת, ההפקה היא מיוחדת מאוד ולמעשה הצגת חובה לקהל צעיר, ולצופים בכלל, המבקשים לחוות את התקופה שבה צמחו הנאצים.
גילה אלמגור-אגמון ניצבת רוב הזמן על הבמה ומצליחה לעורר אמפטיה ולרגש את הצופים. זהו תפקיד תובעני ורב עצמה וגילה מצליחה להעניק לצופים חוויה תיאטרלית אמיתית.
רן דנקר מגלם את הפרקליט ליטן, שלא נפל ברוחו, ומשחקו אמין ומקצועי, נוקב ומעולה.
עידו ברטל גונב לפרקים את ההצגה בדמות דר' קונראד, קצין הגסטאפו המנהל את השיחות עם אימו של ליטן. הוא משחק נפלא, בצורה קולחת ואמינה.
שמיל בן ארי בתפקיד צנוע, אסיר פוליטי בשם אריך מוזהיים, מפגין יכולות דרמטיות מעולות ומוכיח שאין תפקידים קטנים לשחקנים בעלי שיעור קומה.
אמנון וולף מוצלח מאוד בתפקיד האסיר קארל אוסייצקי. משחקו קולח, אמין ומשובח. מיכאל כורש מגלם טוב מאוד את פריץ ליטן, אביו של הפרקליט.
תומר שרון בתפקיד הלורד האנגלי אלן שמגיע לפגישה עם היטלר, מגלם במקביל את קולו של הצורר ועושה זאת מצוין. שחר רז מתבלט כקצין פלוגות הסער ומשחק יפה מאוד. כמו כן מפגינים יכולות נאות עמית דורון ונצר אלוני בתפקידי החיילים.
דורי פרנס תרגם את המחזה לשפה קולחת ורהוטה. פרידה קלפהולץ-אברהמי עיצבה את התפאורה המעניינת שכולה קירות של הכלא, משרדים ותאי מעצר עם דלתות נפתחות. פולינה אדמוב עיצבה תלבושות נאותות. מאיר אלון עיצב תאורה נאה ויוסף ברנדנשוילי הלחין את המוזיקה המעולה. עריכת הוידיאו ארט וההפקה המוזיקלית המצוינת, של אריק אביגדור. שרון גל עיצב את התנועה.
המחזאי הייהרסט הגיע לפרמיירה שהתקיימה אמש, והודה מעל הבמה לצופים, לשחקנים וליוצרי ההצגה.