רובי וויליאמס, טלפונית

רובי וויליאמס בהופעה (צילום מסך: יוטיוב)

לקראת הופעתו של רובי וויליאמס בפארק הירקון, מחר, אהרון מורג נזכר בראיון איתו, ב-1993 , עדיין כחבר בלהקת טייק דאט, גלוי לב, משעשע ומלא ביטחון עצמי. אז, כמו כיום. כמו תמיד. וגם: כל המופע של רובי וויליאמס, בוידיאו.

לא ביקשתי ספציפית את רובי וויליאמס. כשאתה מקבל ראיון טלפוני עם אחד מחברי להקת הבנים המסתמנת כלוהטת ביותר בבריטניה ב-1993 , טייק דאט (אבל אז המדיניות הייתה לקרוא ללהקות, לשירים ולאלבומים, בשמם המגויר ומכאן: קבלו את זה), אתה אומר תודה ולוקח את מי שנותנים. יצא טוב: רובי וויליאמס בן ה-19 והחבר הצעיר והטרי ביותר בהרכב (הוא הצטרף כשטייק דאט כבר הוקמה, כרביעייה), אמנם לא נחשב אז למוכשר ביותר – הימרו על גארי בארלו, נייס גאי שכמותו (שגם הוא, לימים, הופיע בישראל) – ורובי נחשב אז לצ'יקי באסטרד של הלהקה, לפרא אדם נחמד וילדותי עם חיוך שובב. כמובן, רובי הוכיח לכולם שהוא הרבה יותר מזה: הראשון שעזב את הלהקה, הראשון שעשה קריירה סולנית, ואיזו קריירה גדולה. אמן הסולו המצליח ביותר בבריטניה: 57 מיליון אלבומים, 17 פרסי בריטס, דואט עם ניקול קידמן בקאוור מקסים למשהו טפשי של פרנק וננסי סינטרה, מאות הופעות סולד-אאוט וממש לאחרונה, אלבום (under the radar ), שהוציא במפתיע כי, לדבריו, הצטברו לו שירים והוא לא רצה לחכות עד שייצא אלבום חדש, רשמי ולכן מכר אותו בתחילה דרך האתר הרשמי שלו. דבר שמנע ממנו להיכנס למקום הראשון במצעד הבריטי, אף שמספר היחידות שנמכרו הצדיק זאת.

(צילומים: אוסף פרטי. רובי וויליאמס בגופיה הלבנה)
אבל אז, לפני 22 שנה, רובי וויליאמס היה רק אחד מחמישה בנים, חמישית מלהקה שזכתה בכל תואר אפשרי במשאל הקוראים של ה"סמאש היטס", שבועון המוזיקה הפופולארית הנמכר ביותר, שאינו אן.אם.אי הרוקיסטי (ותיעב כצפוי את טייק דאט). שאלתי, אם הלהקה והמנג'ר שלה, נייג'ל מרטין סמית', עלו על הנוסחה להצלחה. "קשה לי להאמין", השיב רובי. "אם הייתי יודע על נוסחה כזאת תאמין לי שהייתי מעדיף לנהל את הלהקה ולעשות הרבה כסף". כבר אז היה לו ביטחון עצמי הוא ידע לשלוף סאונד-בייטס קליטים כמו, כאשר נשאל על ההשוואה בין הלהקה לניו קידז און דה בלוק, שהיו הבוי-בנד המצליחה אז, והשיב ש"אנחנו לא היורשים של הניו קידז, אנחנו הטייק דאט החדשים, אבל לא אכפת לנו להיות עשירים כמוהם". הוא גם הבטיח, "אנחנו לא סטארים. ההצלחה לא עלתה לנו לראש והקהל מעריך את זה".
טייק דאט הייתה אז אחרי סיבוב ההופעות הראשון, הקצר, בבריטניה, ולדבריו, אלה היו "השבועיים הכי טובים בחיי". בהמשך, בלהקה ובעיקר כסולן, רובי התגלה כחיית-במה אמיתית, פרפורמר מבטן ומלידה, אקסטרווגנטי, נועז, לוקח סיכונים ומרוויח בגדול. הקהל אוהב אותו. רובי אינו חושש לעשות צחוק מעצמו. המקצוענות שלו אינה סותרת את אווירת השטותניקיות שאופפת אותו. להפך: כשרובי משתטה, הוא עושה זאת כי מותר לו, כי בסופו של יום, הילד השובב הוא גם זמר וכותב שאולי לא מצא את הנוסחה להצלחה, אבל בלי ספק מצא נוסחה כלשהי והיא מצליחה לו.
מחר, בפארק הירקון, תנו לו לבדר אתכם. הוא ישמח.

רובי וויליאמס בהופעה בברטיסלבה, השנה

ועוד אחת, מהשנה שעברה, בברלין