רוקדים על הרצף
אוק 06
(צילום: רדי רובינשטיין)
חיים נוי על "שיעור ריקוד" בבית ליסין: מחזה ייחודי, עם דיאלוגים שנונים עד כאב, על רקדנית פצועה המלמדת ריקוד את השכן שלה, הלוקה בתסמונת אספרגר. פנינה תיאטרלית.
"שיעור ריקוד", בתיאטרון בית ליסין, בכיכובם של תום חגי ומירב שירום, הוא מפגש מרטיט ומרגש השזור דיאלוגים שנונים ומצחיקים עד כאב, בין רקדנית פצועה המלמדת שיעור ריקוד את השכן שלה, בחור הלוקה בתסמונת אספרגר. והמפגש הזה הוא טעון ועמוס רגשות והתנסויות קשות. התוצאה היא חוויה תיאטרלית מרגשת ונוקבת וראויה למחיאות כפיים חמות.
המחזה, שנכתב לפני כארבע שנים בידי המחזאי האמריקני מארק סנט ג'רמן, עולה לראשונה בישראל. העלילה עוסקת ברקדנית מקצועית שנפגעת בתאונה ורתוקה לסד על רגלה שנאותה ללמד שיעור ריקוד את אחד משכניה, צעיר מומחה לגנטיקה, הלוקה בתסמונת אספרגר ויש לו רתיעה מנשים וממגע בכלל. הרקדנית מצליחה לאחות בין שני העולמות.
סנגא קיבלה את שמה בשל טעות באיות של דודתה לין, הלוקה בדיסלקטיות. היא כתבה את השם המקורי אגנס בהיפוך אותיות במסמכי בית היולדות. אמה של סנגא מתה בלידתה ואיש אינו יודע מי אבי הילדה. לין טיפלה בה, וגם המציאה לילדה אבא, איש משטרה שנהרג במהלך מבצע.
סנגא נפגעה בתאונה ורתוקה לסד. פציעתה עלולה לקפד את מטה לחמה כיון שהיא אלרגית לסמי הרדמה ולכן לא תוכל לעבור ניתוח. בשלב זה נכנס לחייה השכן, אבר, מומחה לגנטיקה, בחור מוזר וישר דרך, הלוקה באספרגר ואינו מסוגל להבין את נפתולי החיים וגם נמנע ממגע עם נשים. הוא מבקש שעור ריקוד לרגל קבלת פרס המוענק לו באירוע חגיגי שבו עליו לשאת ברכה, וגם להשתתף בריקודים. תחילה ממאנת סנגא ללמד את הבחור, אך לאט לאט מופשרת האווירה והיא מוצאת שלפניה בחור נאה שניתן לשלבו במסלול רגיל ואפילו ללמדו ריקוד וגם את עובדות החיים.
תום חגי מגלם את השכן בצורה מעולה ומשחקו כובש ומרגש ביותר. מירב שירום מגלמת את הרקדנית במשחק משובח מאוד המרתק את הצופים לאורך המחזה, עד לסיומו הנפלא. שניהם מגישים מפגן קומי ודרמטי מעולה. הדיאלוגים השנונים הופכים למחזה נוקב ומרטיט מאוד ולא פעם נצפית לחלוחית בעיני הצופים.
יש לציין גם את שלוש הרקדניות, נעה אברהם, נעמה גלבוע,טל נאור, המגישות אתנחתאות קלות של ריקודי בלט השזורים לאורך ההצגה והן מקצועיות ומוצלחות מאוד.
על הבימוי, התנועה והעריכה המוזיקלית הופקדה מירי לזר שעשתה עבודה מצוינת עם השחקנים והרקדנים והעלתה מחזה ייחודי המהווה פנינה תיאטרלית.
אלי ביז'אווי תרגם את המחזה לשפה קולחת ועכשווית. שני טור עיצבה תפאורה יפה ושירה וייז את התלבושות הנאות. זיו וולושין אחראי לתאורה טובה. עמית בן שושן ואמיר טל עיצבו את הוידיאו ארט.
ההפקה בבית ליסין היא קסומה בזכות המשחק המשובח והכוריאוגרפיה המופלאה והעדינה, הבימוי המדויק והיכולת להפוך את ההצגה הסולידית הזו להפקה מרגשת וענוגה.