רוק 70

(צילום: יח"צ)

דני שושן, סולן הצ'רצ'ילים לשעבר, מספר בראיון בלעדי ללהיטון.קום על הסינגל אנחנו כאן, מתוך אלבום חדש שבדרך, על המפגש המחודש באולפן עם חיימון אלגרנטי מלהקת האריות, ואיך השפיע האנק מרווין מהצלליות על השיר.

דני שושן שואל אם הייתי במופעי-האיחוד-המחודש של הצ'רצ'ילים. אני מודה בבושת פנים שלא הצלחתי להשיג כרטיסים ומבטיח להגיע לריוניון הבא, והלוואי שלא נצטרך לחכות עשר שנים, נגיד. שושן מרעים בצחוק. "בעוד עשר שנים אני אהיה בן מאה", הוא אומר. הגזים קצת: שושן בן 70 , נשמע ונראה טפו-טפו-טפו, כמו שאומרים בעדה שלנו. ועכשיו, הוא גם מציג בגאווה את אנחנו כאן, סינגל ראשון מתוך אלבום חדש, חיי כמו בסרט, שייצא בזמן הקרוב במהדורה מיוחדת, כפולה, כשאליו יצורף האלבום הקודם של שושן, מ-2004 , בו השתתפה קלייר ת'ורי, הזמרת ששרה בהצד האפל של הירח, של פינק פלויד. "האלבום יצא אז ב'הד ארצי', חוזה הפצה בלבד, ללא יחסי ציבור, ולא קיבל חשיפה כמו שצריך, והיה לי חבל שלא הגיע לקהל. מצאתי לנכון להוציא אותו שוב. האלבום הכפול יימכר במחיר של אלבום יחיד".

אני מביט ברשימת הקרדיטים לשיר ומנהרת הזמן נפתחת: אתה ורוב הקסלי (הצ'רצ'ילים), הלחנתם. חיים קינן (עורך ומגיש ברדיו ומי שכתב בשנות ה-60 את הגרסה העברית להו קרול, שהקליט ניל סדקה, וגם הקליט בעצמו נעימת-שריקה, בדד), כתב את המלים. יהודה קולטון הפיק יחד איתך את השיר ודב זעירא מהתקליט חיפה, אחראי להפקה כולה.

"ואל תשכח את חיים רומנו, שניגן גיטרה", מזכיר שושן. גם רומנו, כזכור, היה צ'רצ'יל בעברו.

אבל יש מעגל נוסף שנסגר בשיר הזה: חיימון אלגרנטי מלהקת האריות ובתו, מאיה, הוסיפו קולות. שושן הצטרף ללהקה ב-1968 , הישר מלהקה אחרת, הנסיכים. הוא ניגן בס ושר לצד אלגרנטי. בסוף 1969 הצטרף ללהקת הצ'רצ'ילים במקום סטן סולומון, שעזב, את הלהקה והארץ.

"דב זעירא בא עם הרעיון לעשות משהו עם האריות", מספר שושן. "זה עשה לי משהו בלב, בוודאי. לא היה לי ספק שזה יישמע טוב. אין תחליף להרמוניות האלה. גדלתי עליהן. בתקופת האריות היינו יושבים שעות על הדבר הזה. היינו להקה עם שילוב קולי מצוין. כשהצעתי לחיימון לשיר קולות, הוא אמר בטח, מה השאלה בכלל. המטרה הייתה לייצר שוב את הסאונד המיתולוגי שעשינו פעם, והשיר יצא מאוד קרוב למה שדמיינתי, גם אם לצערי, לא הצלחנו להביא להקלטה את שוקי (אלגרנטי, חבר הלהקה המקורית ואחיו של חיימון)".

זה לא שיר חדש, נכון?

"השיר נכתב לפני שנים רבות ותמיד ידעתי שיגיע היום שלו. כבר הקלטתי גם גרסה אנגלית, don't take your love away , וגם היא תופיע באלבום. זה שיר סיקסטיז(י) מאוד, נורא ביטלסי. זה הסאונד שרציתי. אם ישמיעו את השיר ברדיו יהיה כיף לא נורמלי, בכלל".

הסאונד הסיקסטיזי גם מודגש בגיטרה נוסח האנק מרווין מלהקת הצלליות.
"תשמע, היו באולפן שני גיטריסטים והראיתי להם איך אני רוצה שזה יישמע, כמו האנק מרווין. הם ניסו וניסו ולבסוף, יהודה קולטון אמר לי, ככה בצחוק: דני, תעזוב אותך מכל הגיטריסטים, תנגן בעצמך. כשהתחלתי, ניגנתי בפנדר סטרטוקאסטר, אבל מאז עברתי לנגן בס וגיטרה אקוסטית. לא חשבתי שכעת יהיה לי ביטחון לנגן סולו גיטרה חשמלית. אבל אני חושב שיצא לי בכלל לא רע".
יצא טוב. יצא ממתק של פופ-סיקסטיז נאיבי במובן הכי חיובי שאפשר. בקרוב, האלבום.

http://www.dailymotion.com/video/x3psvy7_%D7%93%D7%A0%D7%99-%D7%A9%D7%95%D7%A9%D7%9F-%D7%90%D7%A0%D7%97%D7%A0%D7%95-%D7%9B%D7%90%D7%9F_music